ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
כל ההתפתחות של החברה האנושית התרבותית החלה במהפכה החקלאית. לפני כן בני האדם היו ציידים־מלקטים שנודדים ממקום למקום כדי להשיג את מזונם. מסיבה זו הם היו מעטים יחסית, כי היכולת להתפרנס מציד בעלי חיים היא מוגבלת. הם גם נדדו בתדירות גבוהה, בחילופי העונות, בלי מקום קבוע. מכיוון שלא היה להם מקום, הם גם לא התאגדו. רק כאשר בני האדם החלו לעסוק בחקלאות, וממילא כל משפחה הייתה מוכרחת לגור במקום מסוים - היכן שנמצאת הקרקע החקלאית שברשותה - האנושות החלה להתרבות. מקורות הפרנסה התרבו, שהרי שדה חיטה אחד יכול לפרנס כמה משפחות, ובעיקר החלה התאגדות חברתית. ההישארות במקום קבוע אחד אפשרה לגור במשפחות ובשבטים, וכך התחילה בכל מקום הכרונולוגיה ההיסטורית שהצמיחה את תרבותו. מאז אוכלוסיית העולם גדלה ממיליון בני אדם לשמונה מיליארד. קרקע היא הבסיס להתפתחות האנושית והיא התנאי לציוויליזציה.
חלקת קבר במקום קרקע חקלאית
מה קונה אברהם? מהו שטח הקרקע הראשון שבו הוא נאחז? באופן מפתיע זהו מקום קבורה. את החיבור היציב הראשון שלו לארץ אברהם משיג דווקא בקניית אחוזת קבר. בשונה מלוט, שהמקום שהוא בחר בארץ ישראל היה הקרקע האיכותית והפורייה של כיכר הירדן, המקום שבו מתחיל אברהם להיאחז הוא בית קברות. זו חברון, לשון חיבור, שם מתחיל החיבור הממשי של אברהם עם ארץ ישראל.
חברון איננה נכס משובח במיוחד. חז"ל מספרים כי מדובר באדמה לא איכותית כל כך, "אין לך טרשים בכל ארץ ישראל יתר מחברון". גם האוכלוסייה של חברון אינה שגרתית, בהמשך התורה יתגלה כי גרים שם ענקים – "ויעלו בנגב עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק". במקום לרכוש קרקע חקלאית טובה עם פוטנציאל כלכלי גבוה, אברהם בוחר דווקא אדמת טרשים מוקפת בשכנים מאיימים. בזה הוא מביע אמירה עקרונית: אחיזתו בארץ אינה נובעת ממניעים כלכליים. החיבור שלנו לארץ ישראל, לעולמו של א־לוהים, אינו מתחיל מחיפוש נדל"ן יוקרתי או מעמד חברתי גבוה. אברהם מעוניין בקרקע שתחבר אותו אל הנצח. ערש התרבות שלנו הוא לא החומר אלא הרוח.
בית קברות הוא מקום שבו כולם שווים. לא משנה לאיזה מעמד הגיע כל אדם בחייו, בבית הקברות כולם מגיעים לרמה זהה של עושר וכבוד. בית הקברות הוא מקום החיבור אל הנצח. בנבואת זכריה על גוג ומגוג מתואר שהאויב יעמוד על הר הזיתים ואז ההר ייבקע תחתיו: "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאוד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה". בעלי הסוד מסבירים כי הר הזיתים הוא בית הקברות הלאומי של עם ישראל, אוצר הנשמות, המקום שבו מתרכזות הנשמות של כל עם ישראל בעבר ובעתיד, זה מה שישמיט את הקרקע מתחת לתרבויות העמים. האחיזה של עם ישראל היא בנצח, וזו הקרקע העמידה והיציבה ביותר.
הבחירה בחברון, בית הקברות היהודי הראשון, מייצגת אחיזה שאינה קשורה לאינטרסים אישיים. בהמשך, בספר במדבר, כשהמרגלים יתורו את ארץ ישראל לפי מבטם הארצי, כלב יהיה היחיד שילך לחברון. הוא יהיה זה שיזכור שהקשר שלנו לארץ ישראל אינו נובע משיקולי כדאיות כאלה ואחרים אלא מתחיל מהאבות הקבורים שם. אותו כלב ייכנס לארץ ישראל אחרי ארבעים שנה, וכשכל בני ישראל יקבלו את נחלותיהם הוא יתנדב לכבוש את חברון. לא מפני שחסרה לו נחלה בארץ, אלא כדי לקיים את רצון ה'.
החלום להיקבר באדמת הארץ
את הקניין הזה, החיבור והאחיזה שמיועדים לקיים את רצון ה', אנחנו מממשים במצבים שונים בחיים. במעשה הקידושין – שנלמד כאמור מקניין מערת המכפלה – החתן אומר לכלה בשעת הקניין: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". כלומר, איננו מתחתנים עכשיו רק בגלל האהבה האנושית בינינו, אלא גם ובעיקר כדי להקים בית נאמן בישראל, כדי להמשיך את העולם. כאמור, העיקרון הזה מתממש גם ביחס אל המוות, בחשיבות שאנו רואים בקבר ישראל, במקום שהאדם כבר אינו יכול להפיק ממנו רווח אישי – אך הוא המחבר אותו אל הנצח. זו גם הסיבה שיהודים בכל הדורות רצו להיקבר בארץ ישראל. הם הבינו שגם אם בחייהם נאלצו לחיות בגלות, הקשר הנצחי הוא לארץ ישראל. משם תתחיל תחיית המתים, שם מקומנו בעולם הנצח.
המדרש מתאר כי בימי חייה של שרה, נר היה דלוק אצלה מערב שבת עד ערב שבת, ברכה הייתה שרויה בעיסה וענן קשור על האוהל. כל אלה נעלמו עם מותה של שרה, מספר המדרש, אך חזרו ברגע שרבקה נכנסה לאוהלה של שרה. האור, הברכה בעולם החומרי והשכינה במאהל האנושי – שבים עתה לבית אברהם לנצח. אברהם נושא אישה חדשה ששמה קטורה, וחז"ל דורשים שזו הגר, השפחה הזרה שגורשה בעבר. מדוע היא נקראת עתה קטורה? מפני ש"נאים מעשיה כקטורת", וכן מלשון קשר (השורש קט"ר בארמית משמעו קשר), מפני ש"קשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". מתברר שאברהם, האדם שכל חייו הם מהלך פנימי אחד גדול, יכול לקשר סביבו את כל נקודות הטוב במציאות, גם אלו שנפרדו ממנו בדרך.
לפני מותו, אברהם מבחין בין יצחק ובין בני הפילגשים. יצחק הוא הממשיך העיקרי של הזרע, הנקודה הפנימית, ולכן רק הוא יורש את אברהם. אולם גם שאר הכוחות שיצאו מאברהם הם חשובים, גם הם ממשיכי דרכו, ולכן הם מקבלים מתנות מאברהם ומקימים אומות שעתידות ליישב את העולם.
אחרי האבחנה הזאת בין יצחק לשאר הבנים אברהם נפטר, וקוברים אותו שני בניו – יצחק וישמעאל. הם כמובן קוברים אותו בחברון, במערת המכפלה. הכתוב מזכיר את יצחק לפני ישמעאל, אף שישמעאל נולד קודם, וחז"ל דורשים שישמעאל עשה תשובה והוליך את יצחק לפניו. גם הביטוי שנאמר על ישמעאל במותו, "וייגווע וימות", מלמד לפי חז"ל על תשובתו של ישמעאל, כי זהו ביטוי ששמור לצדיקים. כוחו של ישמעאל גדול, והוא עתיד להביא ברכה רבה לעולם. זו התמונה שחותמת את מסעו של אברהם: גם הכוח השלילי ביותר שיצא ממנו – חוזר ושב אל מקורו. כולם נפגשים בבית הקברות, כולם שומעים בסוף את הא־ל.
בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של הרב לונדין 'עוד 12 אתגרי אמונה במאה ה־21'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
