ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
אצל ר' אברום הייתה האמונה בתורה חיה ונוכחת בכל רגע, בכל שלב ובכל מצב. הוא חי בכל תודעתו את התורה ומה שהיא אומרת היה עבורו לאמת מוחלטת שליבו שלם איתה ללא היסוס. כשפעם שאל נער צעיר "מי אמר שמה שחז"ל כותבים נכון", הזדעזע הרב וענה: הרי זו התורה שבעל פה! איך אפשר לפקפק בתורה?!"
באחת הפעמים שבהן היה סנדק, ניגש אליו אדם לבקש ברכה ואמר: הרי הרב היה סנדק, וזו סגולה שברכתו מועילה. תגובתו של ר' אברום הייתה נחרצת וספונטנית: "אני כהן, וזה יותר מועיל מאשר סנדק!". למרות שהסגולה להתברך מסנדק מפורסמת ומקובלת, ר' אברום חי את דברי התורה על כח הכהונה, ואלו היו עבורו למציאות נושמת וברורה.
תולדות חייו:
פרק תשיעי: תפקידו כרב ראשי, לצד גדילת תלמידיו ותפוצתם בכל הארץ בתפקידים רוחניים, הפכו את ר' אברום לתל תלפיות. יהודים מכל הסוגים באו להתייעץ עימו, לשאול אותו ולהתברך ממנו, ואת כולם קיבל במאור פנים ובשמחה. גם רבנים ואישי ציבור הגיעו לקבל ממנו הכרעות בשאלות כבדות בענייני התורה, העם והארץ, והוא נשא את משא הדור באהבה.
הוא פעל לביצור הרבנות והגדלת השפעתה ולהאהיבה על כלל הציבור. שלח רבנים לכל העולם לסייע בענייני יהדות ויזם תוכניות רבות לחיזוק התורה והזהות היהודית, חיזק את מערך הכשרות והנישואין, ואת ההסמכות לרבנות. פעל לשיפור החינוך היהודי, הכללי והדתי, סייע לרבנים מכל הארץ ולשיפור מעמדם והוביל את השמעת עמדת התורה בסוגיות רבות ומגוונות שעמדו על סדר היום הציבורי.
כשהחלו בהסכמי אוסלו, פעל ר' אברום בכל כוחו כנגדם, ממשיך את המערכה על ארץ ישראל שבה פתח רבינו הרצי"ה, אשר בסוף ימיו שלח את ר' אברום להמשיכה ולנהלה. יחד עם ידידיו שאר גדולי ישראל כמו הרב שלמה גורן, הרב מרדכי אליהו, הרב משה צבי נריה, הרב שאול ישראלי, הרב נחום אליעזר רבינוביץ, זכר צדיקים לברכה, ועוד.
מתוך נאמנות מוחלטת לקיום ההלכה ואמונה עזה בזכותנו על הארץ, חדור ברוחם הגדולה של מרן הרב והרצי"ה, עמד ר' אברום בחזית המאבק, הקים את 'איחוד הרבנים למען ארץ ישראל' ועמד בנשיאותו יחד עם הרב ישראלי והרב נריה. יחד עסקו ללא הרף במאבק, ארגנו כנסי רבנים, הפגנות ועצרות תפילה, ופרסמו פסק הלכה נחרץ שחייל המקבל פקודה למסור שטח לגוי – אסור לו לקיים אותה, היות והיא נוגדת את ההלכה.
דברים שבלב:
"כל אחד והאמת שלו". מכירים את המשפט הזה?
המשפט הזה הפך להיות מצוי בשנים האחרונות. סוג של שם-נרדף לכבוד הדדי ולהתנהלות חברתית מנומסת. מי שרוצה להחשב ערכי בחברה המערבית צריך להסכים איתו, ומי שלא מסכים איתו הוא ממש חשוך ומדכא, ה' ישמור...
זה קצת דומה לערבוב בין "לכבד אנשים בעלי דעות שונות" לבין "לכבד את הדעות השונות". אבל אולי אתם שואלים עכשיו: מה הוא רוצה מאיתנו? מה באמת ההבדל? בואו נעשה סדר.
יש בעולם מליוני אנשים, ומליוני דעות. ברמה הבסיסית באמת אין סיבה שבגלל דעה של אדם ייפגע היחס אליו, חוץ מבמקרים מאוד יוצאי דופן. אני יודע שכך ה' ברא את העולם, ושהחבר שלי לא חייב לחשוב דווקא כמוני. זה מה שנקרא "לכבד אנשים בעלי דעות שונות". אנחנו אמורים להיות מסוגלים לחיות יחד, לאהוב אחד את השני ולכבד אחד את השני – גם כשיש לנו חילוקי דעות.
אבל שימו לב שזה לא חייב להיות 'עסקת חבילה' עם 'לכבד את הדעות השונות', אני יכול לכבד מאוד אדם שיש לו דעות מסויימות, וזה לא סותר את זה שאני משוכנע במאה אחוז שהדעות שלו הם טעות גמורה!
כמובן, אם מדובר בעמדה פרטית שלי, אין בעיה לחשוב שאולי דווקא הדעה ההפוכה נכונה, ובטח שהיא לגיטימית. אבל כשמדובר בערכים שלנו? בתורה שלנו? אין פה עיגולי פינות... אנחנו יודעים ש"משה אמת ותורתו אמת", ושאמת – יש רק אחת. האמת היא לא 'של' מישהו ולא משתנה בין אנשים, היא אחידה ומוחלטת. מה שאמת – אמת, ומה שלא אמת – שקר.
ואם מישהו יפחיד אותי שאני לא מסוגל לכבד מי שחושב אחרת ממני, אני לא אבהל. אולי אני אנסה להסביר לו שכל החכמה היא לכבד אדם למרות שאני בטוח שהוא טועה. ולא שצריך משום מה לאבד בשביל זה את הביטחון בצדקת דרכי.
ויש דוגמה שתעמוד לי בראש: ר' אברום היה רב ראשי ונפגש עם המון אנשים מכל הסוגים, כולם יצאו ממנו שמחים ומרוצים, מהחיוך שלו ומהכבוד שבו קיבל כל אדם. אבל יחד עם זה הוא היה ממש ראש חץ במאבקים - על התורה, על ארץ ישראל... הוא חי בכל ליבו את האמת של התורה ולא התבייש או הסתיר אותה אפילו לרגע אחד. הוא לימד את כולנו: לכבד אנשים שונים – תמיד. אבל לדעת שאמת יש רק אחת, והיא התורה.
מתורתו:
"תכלית התורה היא אמונה, אמונה מתוך גדלות. האמונה הינה היסוד, השורש, והענף של קיום התורה. אכן, העמל בתורה הנובע מתוך אמונה מכוון אותנו לאמיתה של תורה. כל התורה כולה אמת, אך אמיתה של תורה הינה מתוך קבלת עול מלכות שמיים.
התורה הנלמדת מתוך גישה כזו, אינה 'פולקלור' (-תרבות עממית) ח"ו, אלא ערך חיים. התורה מלמדת אותנו בכל מצב ובכל זמן מה עלינו לעשות וכיצד יש לנהוג."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










