ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
יראת השמים של מרן הגר"א שפירא הייתה מיוחדת במינה. לא רק בימים הנוראים, שאז בכלל היה שקוע כל כולו ביראת הדין, אלא בכל ימי השנה, תמיד הוא חי בתודעה של יראת שמיים, את כל צעדיו שקל לפי המחשבה "מה הקב"ה היה רוצה שאעשה".
פעם ניגש אליו תלמיד בשמחת תורה, והתחיל לדבר איתו על מצוות כבוד תלמידי חכמים, וכבוד התורה, והלכות שונות המסתעפות מכך. תוך כדי הדברים סיפר לו ר' אברום בכאב: "אני מאוד סובל מכל הכבוד הזה שעושים לי" והרחיב על כך... שאל אותו התלמיד: מה הכוונה? הרי זה לא כבוד אישי לרב, זה כבוד התורה! והרב השיב מיד: זה אתה אומר, אבל מה יגידו בשמיים...
תולדות חייו:
פרק שמיני: "עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה", לימדו חז"ל. התקופה הכאובה של המאבק על סיני, בה עמד ר' אברום לראשונה, בהוראת הרצי"ה, בחזית ההנהגה הציבורית, הייתה מעין העברת שרביט רוחני. עם דמדומי שקיעת שמשו של הרצי"ה - החלה זריחת הנהגתו של ר' אברום, כשהרצי"ה מעביר לו ברטט את המושכות...
אך לא רק בהנהגה הציבורית. גולת הכותרת של חיי ר' אברום הייתה הישיבה. עם כל עיסוקיו בשלל תפקידיו – תמיד ראה כעיקר חייו את כהונתו בה, ומסר נפשו עליה ועל גידול תלמידיה. הרצי"ה, שידע זאת, מסר לידיו בחרדת קודש את הפיקדון שהפקיד בידו אביו הגדול, מרן הרב: את הישיבה. "לכל מראה עיני הכהן", ציווה למנהל הישיבה, והורה על העברת סמכות הנהגת הישיבה לידי ר' אברום. להמשיך ולהנהיגה - ודרכה את עולם התורה, את הציבור, ואת העם כולו - לאור התורה הגואלת.
כעבור שנה, הגר"ע יוסף והגר"ש גורן סיימו את כהונתם כרבנים ראשיים, והיו שפעלו כדי למנוע מהם לכהונה נוספת. לר' אברום כאב העניין מאוד, והוא ניסה לפעול למענם, אך מאמציו לא הצליחו ונמנע מהם להמשיך. אך כשראו אחרים את אצילותו ועוצמתו, התחילו ללחוץ עליו שיגיש בעצמו מועמדות. בתחילה ניסה בצניעותו לסרב, אך הבקשות גברו, והוא הגיש מועמדות, וכצפוי – נבחר ברוב עצום, וכמעט בעל כרחו נעשה הרב הראשי לישראל.
וכך, בתוך כשנה בלבד, הוכתר ר' אברום לשני תפקידים בכירים אלו והפך ליחיד שישב על שתי כסאותיו של מרן הרב זצ"ל - ראש הישיבה המרכזית העולמית ורבה של ארץ ישראל.
דברים שבלב:
'חייבים יראת שמיים' 'מה פתאום, זה רק מרחיק' 'זו מצווה מהתורה' 'זה דבר גלותי! אנחנו דור של אהבה'...הרוחות בכיתה סערו. הכל התחיל כשהמחנכת לימדה על מצוות מורא אב ואם, ואחת הבנות בכיתה, שירה, שאלה: איזה מין מצווה זו לפחד מאבא ואמא? הם ההורים האוהבים שלי, לדבר על מושגים של פחד לא 'מקלקל' את הקשר שלנו? את הכנות והטבעיות שלו?
הצלצול בדיוק הגיע והשיעור הסתיים. אבל השאלה 'תפסה' את הבנות שהתחילו לדון עליה בהפסקה. מהר מאוד השאלה התפתחה לנושא היראה בתורה באופן כללי, והדעות הושמעו בלהט. כך מצאה המחנכת את הכיתה כשחזרה לשיעור הבא. וכשהצליחה להשקיט את הכיתה היא ביקשה מהבנות להשמיע בצורה מסודרת את הטיעונים לשני הצדדים.
אחרי ששמעה את הטענות מכל הכיוונים, סיפרה המחנכת: "בעלי למד בישיבת מרכז הרב, אצל ר'ב אברום שפירא. פעם אחד מהתלמידים אמר לר' אברום על אחד מגדולי הדור ש'רואים שהוא ירא שמים, הוא תמיד רציני כזה...' ר' אברום מיד קפץ: ככה רואים יראת שמיים? אתה חושב שיראת שמיים היא עצבות?"
"אז מה היא כן?" שאלה שירה, "אם אדם פוחד, הוא מתנהג מפוחד, קודר כזה, לא?", "לא!" ענתה המורה, "בדיוק זה מה שלימד ר' אברום, הוא היה אדם שתמיד שאל את עצמו: מה ה' יגיד? תמיד חי במחשבות של יראת שמיים, אבל הוא היה כל כך שמח! זכינו שהוא ערך את החופה שלנו, ולנצח אני לא אשכח את הפרצוף המחויך שלו"
כשאדם פוחד מאסון, הוא יהיה מפוחד ומודאג. כשמישהו מפחד מאדם שרוצה לעשות לו רע, הוא אכן ירגיש מרוחק ומנוכר מאותו אדם. אבל יראת שמיים היא אחרת לחלוטין. הקב"ה רוצה לעשות לנו טוב, הוא אוהב אותנו! היראה ממנו היא דווקא מתוך אהבה, אנחנו פוחדים לעשות בניגוד לרצונו של מי שכל כך אוהב אותנו ואנחנו אוהבים אותו, אנחנו פוחדים לצער אותו! וכן, אנחנו גם יודעים שאם נחטא הוא יצטרך 'לנקות' אותנו, כמו אמא שמנקה בחמלה את הילד שלה שהתלכלך, ולפעמים זה כואב לו...
חז"ל הסבירו שצריך גם אהבה וגם יראה 'שאין הירא מבעט', לפעמים, כשבנויים רק על אהבה, עלולים לחפף קצת, לעגל פינות פה ושם... כאן היראה עוזרת לנו: היא מזכירה לנו שאנחנו מחוייבים למישהו, מישהו שאנחנו אוהבים ושרוצה בטובתינו, ושומרת עלינו שלא נברח.
מתורתו:
בברכת החודש אנו מבקשים "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", ורגע אחר כך אנו מבקשים שוב: "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים". ולכאורה תמוה – מדוע מבקשים את אותה בקשה שוב?
ביאר מרן הגר"א שפירא, שאין זאת כפילות של אותה בקשה, אלא בפעם השניה המשפט הוא אחד - חיים שתהא בנו אהבה של: תורה, ויראת שמים. שנאהב יראת שמיים.
והדברים הם בהתאם למשנתו הקבועה, שיראת שמיים אינה עצבות ועצבנות, כי אלו הם ההיפך מיראת שמים! יראת שמיים אמיתית היא מרוממת ובריאה. היא מכוונת את האדם להיטיב את דרכיו, מתוך אמונה והתרוממות, יראת שמיים כזו היא אהובה, ולא דחויה ומרחיקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
