ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
סיפר רב אחד: הייתי ליד ר' אברום זצ"ל כשבאו להודיע לו שהוא נבחר לכהן כרב ראשי. לאחר ההודעה ראיתי שהוא יושב ומלמל בינו לבין עצמו, וכשהתקרבתי שמעתי שהוא חוזר שוב ושוב על המילים: "להישאר עניו, להישאר עניו..."
גם בהמשך, לאחר שהתחיל את כהונתו, אמר הרב לאחד מבניו ברגע של גילוי לב: קשה לי, קשה לי כל הכבוד הזה... זה לא בשבילי... כשפעם שאל אותו אחד התלמידים למה הוא לא מסכים שינשקו את ידו, ענה: ומה יהיה עם הגאווה שלי?
ענוותנותו של ר' אברום הייתה ללא גבול. פעם שפך את ליבו ואמר: כמה אמא שלי התפללה שתזכה שאצא תלמיד חכם... ואני חושש שלא מילאתי מספיק את שאיפתה...
תולדות חייו:
פרק שישי: בתקופה מסויימת יזם ר' אברום התכנסות קבועה של גדולי תלמידי החכמים של ירושלים, בביתו של הרב הראשי – הגאון רבי יצחק אייזיק הרצוג. להתכנסות זו הצטרפו מלבדו ר' איסר זלמן מלצר, הרב אלישיב, ר' שלמה זלמן אויירבך ועוד. בכל ערב שבת ליבנו יחדיו סוגיות הלכתיות עמוקות בגאונות רבה.
גדלותו של ר' אברום ניכרה אז בשיח והרשימה כל כך את הרב הרצוג שהחליט להעניק לו מיידית סמיכה לדיינות. הוא ביקש מר' אברום שיצטרף לבית הדין בירושלים, אך ר' אברום לא רצה. רק לאחר שידידו הרב אלישיב שכבר כיהן שם לחץ עליו להצטרף אליו, הסכים והחל לכהן כדיין, שם הובאו לפניו שאלות חמורות ויסודיות בהלכה, והוא הכריע ופסק בהן בכוחו הגדול, כשחלק מפסקיו מהווים עד היום אבן דרך בפסיקה בבתי הדין.
בכהונתו בביה"ד יצר קשרי תורה קרובים ואוהבים עם חבריו הדיינים הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו, שנמשכו בהערכה הדדית עשרות שנים עד לפטירתו. כשבהמשך התמנה לבית הדין הגדול, בו כבר כיהן הרב אליהו, סירב הרב אליהו להיות אב בית הדין, למרות שמחמת ותיקותו בתפקיד היה צריך להיות, והתנה את השתתפותו בכך שר' אברום יכהן כאב"ד. רק כשר' אברום קיבל על עצמו את התפקיד – הסכים הרב אליהו להשתתף בדיונים.
הוא הלך והתפרסם כאחד מגאוני הדור, ולמרות גילו הצעיר יחסית, ביקשו ממנו שיביע דעת תורה בעניינים ציבוריים ויצטרף לועדות שונות. כך הוכנס ר' אברום לועדה שעסקה בפתרון לבעיית ניתוחי מתים שהסעירה אז את המדינה, ול"ועדת חינוך" שהביאה להחלטות חשובות בצביון החינוך היהודי במדינה.
דברים שבלב:
פעם סיפר מישהו: כשאני מתאר לעצמי איך נראה 'איש עניו', זה נראה כך: לבוש שחור-לבן, זקנו הלבן-צהבהב נושק לחגורתו, גבו כפוף ומבטו חמור סבר. והוא מרבה להשתמש במילות נימוס, סליחה ותודה ובבקשה, אותם הוא אומר כמעט בכל הזדמנות במין חוסר ביטחון עצמי שכזה...
אולי גם בדמיון שלכם זה דומה לכך. אך נשאל, האם גם את משה רבנו היינו מתארים כך? לא? 'העניו מכל האדם אשר על פני האדמה'! אם כן, כיצד נראה אדם 'עניו' באמת?
ענווה אינה פחדנות, לא רפיסות ולא כפיפות קומה. 'ענווה' פירושה האמיתי - ההבנה האמיתית שכל מה שיש לנו זה מה', וקבלת דברו בצורה מוחלטת, טוטאלית. שהקב"ה יהיה המנחה לכל פעולותיי, ועל פיו אכריע בצמתים בחיי, כי כיצד שייך בכלל לעשות אחרת ממה שהוא אומר? הרי הוא בורא העולם, המחיה אותנו ודואג לנו!
נכון, פעמים רבות ענווה תתבטא בוותרנות ונימוס, אך זה לא מתוך רפיסות, אלא כי זו הדרכת תורת ה', לקבל בסבר פנים יפות, לחייך לחבר, להבין שכולנו יצירי כפיו של הקב"ה. אך לפעמים ענווה תתבטא דווקא באסרטיביות, באומץ, בעקשנות, בעקביות ובדבקות במטרה, גם אם נתקלים בבוז או בזלזול מצד אחרים – "אל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'". כלומר, בנוסף לכל, גם יכולת לעמוד בפני מכשולים בדרך, גם זאת חלק מהענווה, מההכרה שהכל מה' ושאנחנו מחוייבים אליו ושומעים לו.
לנביא שמקבל נבואה אסור 'לכבוש נבואתו', כלומר – לשתוק ולא לומר אותה. מדוע? הנביא משמש ככלי להעברת דבר ה' בעולם. במידה והוא כובש נבואתו, הוא מתנהג בגאווה - כאילו אומר "אני 'חושב אחרת' מה' יתברך", חלילה, ואם כך - עונשו חמור. על הנביא להתנהג בענווה, ולהעביר את דבר ה' בשלמות, בלי להכניס שיקולים עצמאיים.
מידה זו הייתה בולטת מאוד אצל מו"ר רב אברום שפירא. בעת הגירוש מגוש קטיף ת"ו פסק לסרב פקודה. בתגובה היו שלעגו וחירפו אותו, או שטענו "איך הרב יכול להורות כך, הרי זה 'לא יפה', ואיך רב ראשי יכול לפסוק נגד המדינה". הוא השיב בתגובה, 'איך אני יכול ללכת נגד התורה?, התורה אומרת – זה אסור'. אין עצה ואין תבונה כנגד ה', זו ענווה.
מתורתו:
לאחר חטא העגל ביקש משה רבנו: ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה. וכתוב במדרש שמדובר על כריתת ברית על לימוד תורה. מרן הגר"א שפירא הצביע על דיוק בפסוק: יש כאן שתי בקשות, אחת על ייחודיותו של עם ישראל, ואחת על ייחודיותו של משה עצמו. ואף הקב"ה ענה בהתאם: "כרתי איתך ברית ועם ישראל ".
והסביר הרב את מהות הברית המיוחדת עם משה, שהיא ברית עם מי שלומד בדרכו של משה, שמידתו המיוחדת היא ענווה. זו הברית שכתבו עליה חז"ל: "ברית כרותה היא, היגע בצנעא לא במהרה הוא משכח... 'ואת צנועים חכמה'."
והטעם לכך, הסביר הרב, כיוון שזו מהות התורה כמו שדרשו חז"ל: "חמוקי ירכייך כמו חלאים – מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר". מי שלומד מתוך ענווה מתחבר למהותה של התורה ויש לו ברית מיוחדת עם הקב"ה להצליח בלימודו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
