ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
שברים יבבה תרועה יללה קולות של בכי תפילה אנושיים, (רב האי גאון והחינוך), ותקיעה לפניה ולאחריה, כמו סדר תפילה שמתחיל בשבח ומסיים בהודאה ובאמצע תפילה.
כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים. היינו שומע קול תפילה.
צורתו של השופר גם היא נובעת מהיותו כלי תפילה. וחלקו התנאים בגמ' 1 אם עדיף כפוף או פשוט, והכריעו שבר"ה כפוף וביובל פשוט, והטעם מפני שלתפילה צריך כפוף וליובל שחרור עבדים צריך פשוט, אולם רש"י שם מפרש שגם כפוף וגם פשוט שייך בתפילה, את שני המצבים לתפילה, מישב את שני השיטות ע"פ הגמ' ביבמות: לבו למטה וראשו למעלה, נראה שבתפילה יש גם הכנעה וגם קרבת אלוקים "כורע בברוך וזוקף בשם". גם מלכות - שבח וגם זיכרונות
אולם מה מביעה תפילה זו ללא מילים? הבעש"ט אומר שכאשר שני ידידים נפגשים הם מתקשרים בלי מלילים ומבינים היטב זה את את זה.
וכך אנו אומרים לאחר התקיעות: "ארשת שפתינו יערב לפניך אל רם ונשא מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תקיעתנו ותקבל ברחמים וברצון, סדר מלכיותינו, סדר זכרונותינו, וסדר שופרותינו". והקב"ה מבין ומאזין את ארשת שפתינו.
את תפילת ר"ה שמונה תשע ברכות למדנו מתפילת חנה שנפקדה בר"ה 2 . והרבה הלכות של תפילה למדנו מחנה 3 . אחד מהם "רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו. וקולה לא ישמע - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו". לפי המקובלים אפי' לא להשמיע לאזניו.
וקול השופר הוא לגמרי ללא מילים הבעש"ט הסביר מפני שידידים מבינים זה את זה ללא מילים.
הלכה שאין תוקעים בשופר של פרה, וטעם הדבר (ראש השנה דף כו ע"א): מפני "שאין קטיגור נעשה סניגור", שואלת הגמ' הרי זה שייך רק בקודש הקודשים שכהן גדול נכנס בבגדי לבן, ובשופר הרי תוקעים בחוץ? ואומרת הגמ': "כיון דלזיכרון הוא - כבפנים דמי". הקול חודר לפני ולפנים מפני שהוא גם יוצא ממעמקי הלב ולכן הוא נשמע גם משופר ללא מילים.
אנו נאמר עוד מעט לפני התקיעות מזמור לבני קרח ממשפחת חנה כשמואל מבני קרח, שחזרו בתשובה על פי השאול ועליהם אמרה חנה "מוריד שאול ויעל", ומובא במדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור מה: רחש לבי דבר טוב. להודיעך שלא יוכלו להתוודות בפיהם, אלא כיון שרחש לבם בתשובה, הקדוש ברוך הוא מקבלם, וכן הוא אומר ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה [כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין] (דה"א כח ט), וכל מחשבות לא נאמר, אלא וכל יצר מחשבות, ומהו וכל יצר מחשבות, עד שאין אדם צר את המחשבה בלבו הקדוש ברוך הוא מבין, כך בני קרח לא היו יכולין לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא בפיהם, עד שרחש לבם בתשובה וקיבלם מיד, ולמה לא היו יכולין לומר שירה בפיהם, לפי שהיתה שאול פתוחה מתחתיהם ואש מלהט סביבותיהם, וכן הוא אומר ותפתח הארץ את פיה [וגו'] וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה (במדבר יו לב לג), וכתיב ואש יצאה מאת ה' וגו' (שם שם /במדבר ט"ז/ לה), ואומר ותבלע אותם (שם שם /במדבר ט"ז/ לב), וכתיב ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים (תהלים קו יח), והיו בני קרח רואין שאול מתחת פתוחה מכאן, ואש מלהטה מכאן, ולא היו יכולין להתוודות בפיהם, עד שרחשו תשובה בלבם... וכן אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל (ש"א =שמואל א'= ב ו),
וגם אנו ביום הדין מתקשים לפרט בקשתנו, ורחש לבנו דבר טוב בשופר וסומכים על הקב"ה שמבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תקיעתינו.
חנה התפללה בכל שנה מדוע לא התקבלה תפילתה עד אותה שנה. כי באותה שנה היא התייאשה מלסמוך על אחרים שיתפללו בעדה. בעלה אומר לה שמואל א פרק א פסוק ח: וַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים: ועלי הכהן חושב אותה לשכורה אם כן אין לה להשען אלא על הקב"ה, ולכן התפילה שלה היתה כל כך עוצמתית והתקבלה.
והיה גם חידוש בבקשתה כפי שמובא בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד ב: אמר רבי אלעזר: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות; אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד? משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, בא עני אחד ועמד על הפתח, אמר להם: תנו לי פרוסה אחת! ולא השגיחו עליו; דחק ונכנס אצל המלך. אמר לו: אדוני המלך, מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת?
מה המיוחד בביטוי "צבאות" שחידשה חנה? חנה חדשה את מטבע הלשון צבאות ה' על עם ישראל, ובקשה שהקב"ה יתן עוד חייל אחד שיתפקד בצבאו, וכאשר הבקשה היא לכבוד שמים חזקה שתתקבל.
וזה מתאים לר"ה אמרו לפני מלכויות וממילא זכרונות שתזכרו לפני לטובה. וגם אנו מבקשים את כל בקשותינו בשביל מלכות ה' וע"י זה אנו נזכרים לטובה ומתקבלים תפילותינו בקול שופר.
למדנו כוחה של תפילה מחזקיהו המלך, כאשר הנביא ישעיהו אמנבא עליו שימות בחטאו, (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד א): אמר ליה: בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא - אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.
את החידוש הזה למד מאבי אבא הוא דוד המלך, שעמד במצבים חסרי תקוה והתפלל ונושע.
אתמר נמי, רבי יוחנן ורבי (אליעזר) +מסורת הש"ס: [אלעזר]+ דאמרי תרוייהו: אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר: הן יקטלני לו איחל.
וממנו למד מנשה שחטא והחטיא והגיע לסכנת מות כאשר האויבים תפסוהו ובקשו להורגו במיתה משונה, כפי שמובא בירושלמי מסכת סנהדרין פרק י הלכה ב: א"ר לוי מולא של נחושת עשו לו ונתנו אותה בתוכה והיו מסיקין תחתיו כיון שראה שצרתו צרה לא הניח ע"ז בעולם שלא הזכירה כיון שלא הועיל לו כלום אמר זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת [דברים ד ל לא] בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם הרי אני קורא אותו אם עונה אותי מוטב ואם לאו הא כל אפייא שוין. והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקדוש ברוך הוא, והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אדם שעבד ע"ז והעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה אמר להן אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה. מה עשה לו הקדוש ברוך הוא חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו הדא היא דכתיב [דברי הימים ב לג יג] ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו.,, וישיבהו ירושלם למלכותו.
השופר הוא קול פנימי החודר פנימה חותר מחתרת מתחת כסא הכבוד למקום שהמלאכים אינם מכירים. וזהו "כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ואין דומה לך".
ארשת שפתינו יערב לפניך מלך אל רם ונישא, אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, עשה למען שמך ה' צבאות, מוריד שאול ויעל, לתשובה שלימה ולגאולה שלימה, ותהא השנה הזאת שנת פדות וגאולה בפרט ובכלל.
^ 1.תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כו עמוד ב: במאי קמיפלגי? מר סבר: בראש השנה - כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי, וביום הכפורים - כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי. ומר סבר: בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי,
^ 2.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד א: הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין: כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר: בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.
^ 3.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד א: אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה: וחנה היא מדברת על לבה - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו. רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו. וקולה לא ישמע - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד ב: /משנה/. אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. גמרא. מנא הני מילי? אמר רבי אלעזר; דאמר קרא: והיא מרת נפש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
