ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
מספרים, שביום הכיפורים, בעת שה'אוהב ישראל' היה ניגש לפני התיבה, ומגיע בתפילת מוסף לסדר עבודת הכהן הגדול, היה משנה מעט בנוסח התפילה, ובמקום שכולם אומרים – "וכך היה אומר", היה ה'אוהב ישראל' מזכיר בסילודין – "וכך הייתי אומר...", כי זכר את הפעמים שעבד בעצמו את העבודה בזמן המקדש....
אנו (לפחות, רובינו) איננו זוכרים את גלגולינו הקודמים, וגם ככל הנראה לא זכינו לשמש ככהנים גדולים בבית המקדש. ובכל זאת, דומה שבתוך ליבנו עלינו לומר לעצמנו בשעת אמירת סדר העבודה – 'וכך הייתי אומר'.
וכאן תשאלו – מדוע ולמה?
מי שיתבונן בענייני יום הכיפורים, כפי שהם מוזכרים בתורה, יגלה בוודאי שמרכז עבודת היום היא עבודת הכהן הגדול במקדש. כל העם צם ושב בתשובה, אך הלב והמרכז הייתה עבודת הכהן הגדול. ואכן, בזמן שהמקדש קיים, העם כולו היה מרוכז בצפיה והתבוננות בכהן הגדול, וחש שעבודת העם היא רקע וליווי לעבודת הכהן. וכך אנו אומרים בתפילה – "והכהנים והעם, העומדים בעזרה, כשהיו שומעים...".
ולכאורה, דבר זה תמוה מאוד - הרי זוהי עבודתו של אדם אחד? אמנם, אדם גדול מאוד, אך אדם אחד. לכאורה, כפרתו של כל אחד תלויה בעיקר בעבודתו שלו, ולמה תלתה התורה את כפרת כולם בעבודתו של איש אחד?
התשובה היא, שמצד האמת, הכהן לא נכנס אל הקודש לבדו, אלא נכנס בשם כל ישראל, וכך למעשה כולנו נכנסים עימו. עלינו לעשות עבודה פנימית לחוש, שאנו בעצמנו הקטרנו קטורת בקודש פנימי, בבחינת 'וכך הייתי אומר'.
וכעין רעיון זה מצאנו בפירוש בעל הטורים לפרשת וארא (ז, ט). כידוע, בעקבות מעשה קרח, ציווה ה' שנשיאי השבטים יכניסו את מטותיהם לקודש פנימה, ומטה אהרון בתוך מטותם. ובבוקר, כשהוציאו את המטות, התברר שרק מטה אהרון פרח, ונודע שאהרון נבחר לקדוש ה'.
ויש להקשות – הרי המקדש נקרא בית יער הלבנון, לפי שהכל פרח שם, ואפילו הקורות המסותתות, שמהם נבנה המקדש, פרחו. וכיצד לא פרחו מטות השבטים? והתשובה לפי ביאור הטור, שכשהכניסו את המטות פנימה, בלע מטה אהרון את המטות האחרים, (כפי שבלע את מטות חרטומי מצריים), וכשהוציאום - חזר ופלטם, ולכן המטות האחרים לא פרחו.
לפי זה, היו בני ישראל יכולים להמשיך ולהתלונן כתלונת קורח, שבגלל אהרון הם לא זוכים להתעלות ולהתקדש, כי רק הוא נכנס פנימה, וכפי שהמטה שלו בלע את מטותם. אלא, שהתשובה היא, שכולם פרחו, כשהם היו בתוך מטה אהרון. וכך, כשאדם מרגיש שאהרון נכנס לקודש הקודשים, כשכל יהודי שרוי כביכול בתוך ליבו של אהרון, הוא זוכה לכפרה והתעלות.
ונראה, שהעובדה שכולם מתרכזים סביב עבודת האיש האחד, מורה לנו את הדרך לתיקון החטאים. הרבה פעמים, האדם חוטא, כי הוא לא מרוכז. אם האדם היה מתרכז וחש שה' כאן משגיח עליו, והוא מצוי בקודש הקודשים שלו, הוא לא היה חוטא.
בא יום כיפור, ומלמד אותנו – תתרכז! גם כשאתה עומד רחוק, תרגיש בקודש הקודשים! תחוש שה' משגיח עליך כל הזמן, וממילא לא תחטא. וכפי שהרמ"א פותח את אורח חיים – שיוויתי ה' לנגדי תמיד, תחוש שה' משגיח על כל תנועותיך, ולא תחטא!
שנזכה עוד השנה לראות את הכהן הגדול בעבודתו! ותמיד נחוש שה' עימנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
