ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
יתרה מכך, התורה ממשיכה "והיו הדברים האלה... על לבבך", כלומר שהאמונה ("שמע ישראל") והאהבה ("ואהבת") תהיינה על ליבנו בכל עת. אנו נדרשים לחקוק אותן על ליבנו, עד שהתורה מוסיפה "ודיברת בם", ומוסיפים רבותינו ללמד על פי הכלל הגדול ש"מכלל הן אתה שומע לאו" שאסור לדבר בשום דבר אחר פרט לאהבת ה', ואם כן כל דיבורינו צריכים להיות ענפי אהבת ה'. ולא עוד אלא שהיא צריכה להעסיק אותנו מבוקר עד לילה ובכל המצבים. אדם מוצא זמן פנוי "בשבתך בביתך" – ואהבת. במה עלינו לעסוק ועל מה עלינו לחלום? על מושא האהבה. אבל זה עוד יחסית קל. "בלכתך בדרך", לעומת זאת, הרבה יותר מאתגר. בשעת הטלטלה של הדרך, הגורמת לחוסר ריכוז ומכניסה עיסוקים בדברים שמסיחים את הדעת, ובוודאי בימים ההם שהיו רוכבים על סוסים וחמורים וחשופים לפגעי מזג האוויר בתנאי דרך לא פשוטים – גם אז אנו חייבים לדבר בם. ואפילו כשעומדים לישון ואין כוח לחשוב על כלום, זה הנושא היחיד שצריך להעסיק אותנו מבוקר עד ערב - ואהבת.
אפילו הרמב"ם נעשה חסיד לוהט כשהוא מדבר על אהבת ה' (הלכות תשובה): "וכיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתרה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד, כאילו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה והוא שוגה בה תמיד , בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה - יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו". האהבה צריכה להיות כמו אצל זוג מאוהב, שאינם חושבים על דבר אחר פרט לאהוב ועסוקים בו יומם ולילה.
זוהי דמותו של דוד המלך, שרבותינו העידו עליו ששנתו הייתה קצרה ביותר, כשישים נשימות הסוס. הוא לא הצליח לישון כמו שצריך, כי משהו טרד את מנוחתו: "נכספה וגם כלתה נפשי", "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי". גודל הגעגועים והכיסופים שלו לה' יתברך היו מעוררים אותו בחצי הלילה, כמו אדם שמאוהב לחלוטין וקם באמצע הלילה ולא יכול לעצור בעצמו מלחשוב על מושא אהבתו.
מוח שליט על הלב
ומיד באה השאלה: כיצד אפשר להגיע לכך? איך ניתן לגרום ללב לאהוב את ה' כל כך עד שהוא ישגה באהבתו באופן תמידי? הבעיה היא שהציווי לאהוב הוא חמקמק. אי אפשר לצוות על הלב להרגיש רגש מסוים, לא אהבה וגם לא שנאה. הלב הוא איבר לא ממושמע, וגם אם נאמר לו ונפקוד עליו, הוא אינו מרגיש חובה להגיב. מכיוון שכך, נראה לפעמים שזוהי מצווה השייכת לצדיקים בלבד. אך תורתנו מלמדת שלא רק דוד המלך, אלא כל יהודי צריך כך לחיות. וכל עוד שלא הגענו לכך, לא קיימנו את המצווה בשלמותה. כדי שהדברים יהיו חקוקים בליבנו, התורה גם מצווה לקשור אותם על היד ועל הראש ולכתוב אותם על המזוזה בשערי הבית, כדי שבכניסתנו וביציאתנו הם ילוו אותנו בכל רגע ורגע ויזכירו לנו את המצווה הגדולה שאין בלתה.
אפשר להציע שתי נקודות מבט על העניין, שתי עצות שתעזורנה לנו להתקרב עוד קצת אל המצווה הזו. האחת היא אמרה של הבעל שם טוב שמתמצתת את כל הדברים שנאמרו בעניין הזה באופן נפלא. הבעל שם טוב אמר שעיקר מצוות אהבת ה' היא לתקוע את מחשבתו בעניינים המעוררים את האהבה . כלומר, העבודה עם הרגש היא קודם כול עבודה עם המחשבה. כמו בכל זוגיות, גם באהבת ה' יש עניינים שמעוררים את האהבה ועניינים שמעוררים אדישות או אפילו חמור מכך, והשאלה היא על מה חושבים. השחיקה נגרמת מכך שמפסיקים לחשוב על העניינים המעוררים אהבה, ולפעמים צריך לפנות זמן וקשב כדי להפנות את המחשבה לאותם עניינים. וכמובן שהדברים משתנים מאדם לאדם, ולכן אי אפשר לתת בזה הדרכה מוחלטת שמתאימה לכולם, אלא כל אחד ואחת צריכים למצוא את הדברים שמעוררים אצלם את האהבה ולחשוב עליהם.
ובכל זאת, צריך לדעת שלמרות שהבעל שם טוב עצמו הציע את הדרך הזו, זו דרך עם גוון חב"די. היא יוצאת מנקודת הנחה שהמוח שליט על הלב, וזו ממש שיטתו של בעל התניא, שהמוח מכונן את הרגשות ומנהל אותם. אך למי שפחות מוצא את עצמו בדרך זו יש דרך נוספת. אבי תמצת אותה למשפט קצר וקולע: "דבקות זו מחלה מידבקת; בדוק היכן יש הרבה מהנגיף, לך לשם ושאף ככל שתוכל". הוא עצמו נהג כך, והיה הולך מדי ליל שבת לחסידי ר' אהרל'ך בירושלים למרות שהיה חב"דניק. היה לו עמוד קבוע בקצה, ובדרך כלל הוא לא התערבב עם החסידים, אבל כיוון שרצה דבקות ועבודת ה', הוא היה מבלה שם שעות ומנגן איתם ניגונים.
בתוך האטמוספירה
הדרך השנייה של אהבת ה' נקנית באמצעות אטמוספירה של קדושה . לפני כמה שנים נערך בארצות הברית מחקר שבדק מה הדבר שהכי מקרב יהודים לתורה ומצוות. והתשובה הייתה – יותר מלימוד תורה, יותר מהדלקת נרות, יותר מהנחת תפילין ברחוב – הדבר שהכי מקרב הוא סעודת שבת. ובאמת, מכל המצוות, סעודת ליל שבת היא השיא של האטמוספירה היהודית. יש בה ביתיות, חום, קרבה ויחד, אוכל ויין. בעידן של בדידות שבו אנשים יוצאים לפאבים רק כי הם מחפשים קרבה, מה מציע יותר קרבה מאשר האור המחמם של סעודת השבת?
האטמוספירה הזו שבה יושבים כולם יחד, ויש זמן, אף אחד לא ממהר, יש דברי תורה, יש מאור פנים, מקום לכל אחד, מנה לכל אחד. הסעודה לא מתקיימת במסעדה או באולם של חמש מאות איש אלא בבית, באווירה הכי אינטימית ומחוברת, ויש בה ניגונים ופיוטים, שירה בציבור - כל אלה יוצרים אווירה שפועלת גם על האנשים הכי רחוקים מתורה ומצוות.
אפשר ללמוד הרבה מהרעיון של אטמוספירה לעניין חינוך הילדים לאהבת ה'. בכולנו יש שאלה עמוקה ובוערת שלעולם אינה נאמרת בקול – האם ה' אוהב אותי? האם הוא באמת־באמת אוהב אותי? וזו השאלה הכי חשובה, מפני שבעומק האישיות כולנו רוצים להיות אהובים. זמרים שמופיעים בפני קהל של אלפים, ואנשים תולים את הפוסטרים שלהם בחדר והולכים אחריהם לכל מקום, מקבלים מענה אדיר על הצורך להרגיש נאהבים. אבל מניסיון אני יודע שגם האומנים הללו, שמקבלים חיבוק ואהבה מקהל עצום, מגיעים בסוף הערב הביתה, ושם הם מרגישים לבד־לבד. החור באישיות אינו מתמלא מקהל המעריצים, כי למעשה כל החוויה האקסטטית הזו היא רק כי אנחנו רוצים שהקב"ה יאהב אותנו.
האטמוספירה הנעימה שבה מקבלים כל אחד ואחת, ונותנים לו ולה תחושה שהם אהובים בלי תנאי, היא מה שאנו יכולים לעשות על מנת להשפיע משהו מעין האהבה שהקב"ה אוהב כל יהודי. והיא נכונה לא רק לרחוקים ולמתקרבים, אלא גם ובעיקר לילדינו. אצל הנתיבות שלום, הרבי מסלונים, היו משקיעים הרבה במלמדים שלימדו ילדים בתלמודי התורה. באחת השיחות של הרבי אליהם הוא אמר: כשאתם נכנסים לכיתה, מה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות? להסתכל על התלמידים ולראות שאתם אוהבים כל אחד ואחד. זה תנאי סף, ואם זה לא כך אל תתחילו ללמד. אי אפשר להשפיע אם לא אוהבים.
יש הרבה מה להעמיק על תקיעת המחשבה בעניינים המעוררים את האהבה, אבל לא פחות מזה יש הרבה מה להתבונן בדבר יצירת אטמוספירה שמעוררת אהבה. זו מתנה גדולה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ואנחנו צריכים להשתמש בה בריבוי ועם כל הלב.
הכותב עומד בראשות ישיבת ההסדר רמת גן ומוביל זו השנה העשירית את כנס 'בכל לבבך' שיעסוק השנה בנושא אהבת ה'
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
