ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מקשה: "וצריך להבין מה היה כאן מדה כנגד מדה, ומה השייכות בין הכאת הסלע לעונש שלא יכנסו לארץ ישראל".
ועונה: "ויש לומר על פי הפסוק שלאחריו "וישלח מלאכים מקדש אל מלך אדום וכו' וישמע קלנו", ופירש רש"י 'וישמע קלנו בברכה שברכנו אבינו הקול קול יעקב שאנו צועקים ונענים, וענה לו מלך אדום אתם מתגאים במה שהורישכם אביכם, ואני אצא עליכם במה שהורישני אבי ועל חרבך תחיה'".
בספר 'מאיר עיני חכמים' מביא את מאמר חז"ל "אילו היה משה רבנו נכנס לארץ ישראל לא היו צריכים למלחמה ולכלי זיין, והיה מתקיים "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
ומפרש באופן הבא, משה רבנו הוא כוח התורה של כלל ישראל, שלמות התגלות "הקול קול יעקב", ובזמנו התקיים בעם ישראל ההבטחה "בזמן שהקול קול יעקב שולט אין הידיים ידי עשו שולטות".
ומשה רבנו אף על פי שהיה כבד פה וערל שפתיים זהו רק בחיצוניות הדיבור, אולם ברוחניות היה לו דיבור בשלמות, כפי שמובא במדרש "משה עד שלא זכה לתורה כתוב בו לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים".
הקב"ה אמר למשה "ודברתם אל הסלע", רצון ה' היה שמשה רבנו יעלה ויקשר את כלל ישראל שיגיעו לדרגת הדיבור שלו, שהדיבור יהיה כוח השולט. ועם ישראל היו צריכים לעמוד בניסיון של מי מריבה ולהיות נמשכים לגמרי אחר משה רבנו כדי שיעלו לדרגת שלמות הדיבור שלו.
אבל מכיוון שניתקו את עצמם ממנו ובפרט שחלקו עליו כפי שכתוב "ויקהלו על משה וכו' וירב העם עם משה" אז הפסדו את המעלה העליונה הזו של שלמות הדיבור של משה, והיו צריכים להשתמש בכלי מלחמה מול מלך אדום.
סיחון ועוג שניהם הם מלכי האמורי, ולא בחינם נקראו כך, 'אמורי' לשון 'אמירה', הם לחמו נגד האמירה של כלל ישראל. ויעקב אבינו אמר ליוסף הצדיק "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי", ופירש רש"י 'חכמתו ותפלתו', ללמדנו שדיבורי חכמת התורה ושיח התפלה הם כוח אדיר נגד מלכי האמורי.
אמרו חז"ל הטעם למה נקרא שמו סיחון, שהלך אחר שיחה נאה. קליפת סיחון היא דיבורים בטילים, דיבורים חיצוניים. סיחון האמורי הוא כוח 'הדיבור רע' נגד כוח התורה, ויעקב אבינו התגבר עליו בתפילה ובבקשה.
כותב הגאון מוילנא זי"ע "וידוע שהמצווה הגדולה מכל המצוות היא לימוד התורה, ולהיפוך, הם דברים בטלים וליצנות שזהו היפך התורה. ולכן יש הנאה מדברים בטלים וליצנות יותר מכל העבירות, מחמת שהרוח טומאה גדולה שם עד מאוד היפך התורה הקדושה שהיא כמעיין הנובע".
מובא בספרים הקדושים שעבודת כלל ישראל בדורנו באופן כללי ועבודת חודשי תמוז אב בפרט, היא עבודה של קדושת הדיבור. אם מסתכלים על כל הפרשיות שלומדים מפרשת בהעלותך עד חקת הם כוללים פרשיות מרים, מרגלים, קרח מתאוננים, אשר יש בכולם הוראה בעניין קדושת הדיבור.
עבודת חודש תמוז אב הוא לתקן החטאים שאירעו בחודשים אלו בסור מרע ובעשה טוב, חטא המרגלים היה בחודש תמוז ובתחילת חודש אב והוא החטא שגרם חורבן בית המקדש, והוא על ידי חטא ופגם בכוח הלשון. ומבואר בגמרא שבית שני נחרב בעוון שנאת חינם, שהאדם מפקיר את דיבורו ואין מחסום לפיו, ופיו פתוח לדבר לשון הרע ליצנות וניבול פה רחמנא ליצלן.
הסור מרע, לא לדבר על שום בר ישראל מי שיהיה ומה שיהיה, האדם יקבל החלטה שאינו מדבר.
והעשה טוב, הקב"ה הוריש לנו ירושה יפה והיא התורה הקדושה, האדם יראה לנצל את זמנו בלימוד חכמת התורה אשר 'כל חפיצך לא ישוו בה'.
ובפרט בשבת קודש יש את היכולת לחזק את "הקול קול יעקב" בלימוד תורה ובקריאת תהילים להתקרב לאבינו שבשמיים.
וגם בתוך ביתו ינהיג האדם את שולחן השבת בשירי שבת ודברי תורה, ישבח ויהלל את יוצרו - "תנו שבח ושירה לא-ל אשר שבת ברא".
ובוודאי על ידי תיקון שלמות הדיבור נזכה לביאת משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו גאולה שלמה גאולת עולם, אשר ידוע מרבי נחמן מברסלב זי"ע ש'משיח' לשון 'שיחה', שהוא תיקון שלמות הדיבור והשיחה נאה לבורא עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
