ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
כותב הראי"ה קוק זצ"ל: "כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאָשְׁרוֹ, לתכלית הֲוָיָתוֹ, שבו הוא מתדבק ליוצרו. ולא יוכל לבֺא לִמגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים"(קבצים מכתב יד קדשו א' ירושלים תרצ"ג ד).
ההכרה בערך של עצמי מצד מי שאני בטבע שבו ה' ברא אותי, ממלאת אותי בשמחה עצומה. אני רוצה את עצמי, איני רוצה להיות מישהו אחר או להפוך למשהו אחר. יש בי אהבה עצומה לבריאה הנפלאה והמיוחדת שה' ברא- 'אני', עצם היותי גילוי והופעת רצון ה' בעולם נותנת לי סיפוק ותענוג!
לא שייך לבוא אל עצמי בטענות, למה אני זה לא הוא? ולמה אני נראה ככה? ולמה רק אלו הכישרונות שלי וההצלחות שלי? למה לו יש ולי אין? ועוד כהנה וכהנה מחשבות שאינן נכונות מיסודן. מפני שעליי לחקוק בדעתי שככה ה' רצה לגלות את רצונו בעולם דרכי, וככה ה' רצה לגלות את רצונו בעולם דרך השני, לא אני קבעתי איך להיות צינור לגילוי של ה'.
כמו שבתזמורת החליל לא יקנא בכינור, והפסנתר לא יקנא בתוף, מתוך הבנה שכל אחד מהם הוא כלי לניגון מיוחד להשלמת ההרמוניה ולהצלחת התזמורת. בדיוק כך, אני צריך להפנים שאני מנגן את רצון ה' בנתיב שה' יתברך סלל במיוחד עבורי.
אדם צריך לעבוד את ה' לפי הכוחות והנתונים שנמסרו לו, אם ינסה לעבוד את ה' בדרך שונה הוא מטעה את עצמו. הרי אם הקב"ה ברא אותך איך שאתה, הוא לא רק ידע שככה תעבוד אותו, אלא הוא רצה שככה תעבוד אותו! אז למה לך להתחכם ובמקום ללכת בנתיב שנועד לך אתה מתבלבל מאחרים?
וכדברים אלו ממש מצינו במדרש: "היאך הקול יוצא אצל כל ישראל כל אחד ואחד לפי כוחו, הזקנים לפי כוחן, הבחורים לפי כוחן, והקטנים לפי כוחן, והיונקים לפי כוחן, והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו שנאמר (שמות יט) משה ידבר והאלקים יעננו בקול, בקול שהיה יכול לסובלו וכה"א (תהלים כט) קול ה' בכוח, בכוחו לא נאמר אלא בכוח, בכוחו של כל אחד" (שמות רבה ה, ט).
בכדי לתאר את מעמד קבלת התורה, מביא המדרש את הפסוק "קול ה' בכוח", ומדייק מהפסוק שהקב"ה לא נגלה אל עם ישראל לפי כוחו שלו, אלא לפי הכוח שניחן כל אחד ואחד על פי הבחינה שלו ולפי יכולת הקיבול שלו.
ללמדנו, רצונך לקבל את התורה? רצונך שהקב"ה יתגלה דרכך? עליך לחיות בהשלמה עם הכלי הייחודי שלך, תרצה את עצמך ותשמח במי שאתה, כך תוכל להוות צינור נקי לניגון של ה' שיופיע דרכך בבריאה.
כותב רבי נחמן מברסלב זי"ע "ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא- אני"(ליקוטי מוהר"ן תורה ע"ג).
ככל שאדם מתמלא בהכרה שהוא כלי לגילוי הופעת ה' בעולם, כך הקב"ה מוסיף עליו שפע שדרכו יימשך גם לעולם כולו.
קבלת התורה היא בעצם קבלת ה'אני- העצמי', עליי לאהוב את עצמי ולשמוח במי שאני. לאחר שאחיה בהשלמה עם מי שאני, אז אוכל לזהות מה תפקידי וייעודי בעולם.
במקום להשקיע אנרגיות ומחשבה בלהשוות אותי מול אחרים, אוכל להתרכז בנקודה המיוחדת רק לי, לשכלל ולפתח אותה וכך להביא ברכה לי ולהם.
כהמשך לכך, יכולים אנו להבין מהי מטרת המצוות על פי דברי הרמב"ן: "וכוונת כל המצות שנאמין בא-לקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לא-לקיו שבראו" (רמב"ן על התורה, שמות יג, טז).
הרמב"ן מגלה לנו מה תכליתן של המצוות- להודות לה' שברא אותי! לחיות בהשלמה עם הניגון שלי ולהודות לה' על כך, זו כל כוונת היצירה ורצון ה' בעולם.
"ה' יתברך תודה רבה שבראת אותי! תודה רבה על מי שאני ואיך שאני! תודה על החיים היפים שנתת לי! אני שמח מטובך, טוב לי בחיים שאתה מארגן לי, טוב לי כל כך עם מי שאני, אני כל כך אוהב ומקבל את עצמי, שמח אני שזכיתי להיות כלי שדרכי מתגלה ומתקדש מלכות שמיים בעולם על ידי קיום התורה והמצוות".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
















