ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
לא רק מעשי הגזל והגניבה אסורים, אלא כל מה שגורם אותם הוא בכלל האיסור, ועל זה אמרו חכמים: "ואת אשת רעהו לא טימא" - שלא ירד לאומנות חברו. אדם יורד לאומנות חברו ומקפח את פרנסתו של חברו - זה חמור מאוד, ולדעתו של רבי יהודה אסור לחנווני לחלק ממתקים, קליות ואגוזים לתינוקות, כדי למשוך אותם שיבואו לקנות אצלו, ובזה יפגעו החנויות האחרות. אמנם חכמים התירו את הדבר, מפני שגם שאר החנוונים יכולים לעשות כן, אך דעתו של רבי יהודה מראה איזה רגישות צריכה להיות לא לפגוע אחד בפרנסתו של השני, וצריך להימנע מלמשוך קונים מחנויות של אחרים בדרכים לא הוגנות, וזה בכלל גרם גזל.
כמה קל להתפתות לעבור באיסור הונאה, כגון שאדם ייפה את סחורתו בעיני הקונים, והיא תראה טובה יותר ממה שהיא באמת. אמרו חכמים: "אין מפרכסים את הכלים הישנים שיראו כחדשים". כמה זה חמור להסתיר את החסרונות שיש בדבר הנמכר, לצבוע רכב שעבר תאונה שיראה כחדש בלי לגלות מה שהיה, או לשנות את כמות הקילומטרים שעבר הרכב. ואמרו חכמים: "אין מערבין פרות בפרות, אפילו חדשים בחדשים. ואין צריך לומר ישנים בחדשים". אם אמר שהוא מוכר לו פרות מסוג מסוים, לא יערב בתוכם פרות אחרים, ולא ישים פרות מבוררים למעלה, ולמטה מתחתיהם פרות מעורבים בפסולת, מפני שאינו אלא כגונב את העין. אלו מעשים שבכל יום שהלב של המוכר נוטה להתפתות עליהם. וכמה גינתה התורה את המעשים האלה וקראה להם בחמישה שמות של גנאי: עוול, שנאוי, משוקץ, חרם ותועבה. אלו מעשים בזויים ומתועבים.
איסור הונאה אינו רק בין ישראל לישראל, גם את הגוי אסור להונות: "לא תונו איש את עמיתו" - אפילו נכרי. "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם תרמית".
נגענו בכמה דוגמאות מעטות, עד כמה צריך לעבוד על התנהגות נקיה וזכה מכל אבק של גזל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
