ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
כאשר אדם עמל בתורה יש לו גבורה וכוח פנימי לעמוד מול כל ניסיונות העולם הזה, רמז לדבר 'גבורה' במילואו גמ"ל בי"ת ו"ו רי"ש ה"ה עולה בגימטריה 'אם בחקתי תלכו', כי על ידי עמלות בתורה קונה האדם גבורה שלמה ומלאה שנחקקת באישיות שלו.
כל לימוד תורה, כל אות וכל תיבה, נותנים לאדם עוז וגבורה להתגבר על יצרו הרע ולעמוד חזק ואיתן מול הרוחות הזרות המנשבות ברחובה של עיר.
נאמר באיוב "אדם לעמל יולד", השל"ה הקדוש (על מסכת פסחים) כותב ש'עמל' ראשי תיבות של שלושה איברים שצריכים הרבה עמל לנצח בהם את היצר והם ע'ין מ'עור ל'שון, וזה עיקר תכלית ביאתו של היהודי לזה העולם הגשמי, להיות עמל בתורה כדי לזכך ולטהר שלושה דברים אלו הרמוזים בעמ"ל.
על ידי שאדם מביט בתיבות התורה הוא מקדש את עיניו, וזוכה לנאמר בתהילים "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". והתורה היא הברית והקשר בין ישראל לאביהם שבשמים, והיא היסוד שעליו עומד העולם כפי שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי".
על ידי שמוציא בלשונו תיבות התורה זוכה לטהר את פיו, וזוכה לגבורה דקדושה כפי שאומר דוד המלך "ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש".
"ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה" (ירמיהו ט,יב) על 'ולא הלכו בה' הגמרא במסכת נדרים דורשת שהכוונה ש'לא ברכו בתורה תחילה'.
ויש להבין, איך רמוז בלשון 'ולא הלכו בה' ב'שלא ברכו בתורה תחילה'?
החתם סופר מבאר 'שלא ברכו בתורה תחילה' היינו שלא הרגישו שיש להם חיות ושמחה מלימוד התורה, והרי כל החיוב לברך על לימוד התורה הוא מפני שהתורה היא עיקר חיות האדם כפי שאנו אומרים כל יום בתפילת ערבית 'כי הם חיינו ואורך ימינו', וכאשר הם לא הרגישו דבר זה אז לא ברכו בתורה תחילה.
והנה האדם נקרא 'מהלך', ומטרת האדם להיות הולך וגדל ברוחניות, "אם בחקתי תלכו" 'תלכו' דייקא, שצריך להיות הליכה וצמיחה ברוחניות, לעלות מעלה מעלה, ולא לגדול ברדיפה אחר גשמיות עולם הזה.
והנביא מוכיח אותם שלא הלכו בתורה, שההליכה שלהם בדרך החיים לא נבעה מהתורה הקדושה אלא שהחיות והחשק היו בדברים אחרים, בגשמיות והנאות עולם הזה. וזו כוונת חז"ל הנ"ל 'ולא הלכו בה' שלכן לא ברכו בתורה תחילה, כי לא הייתה הליכתם 'בה' בתורה עצמה.
עלינו לזכור אשר הנשמה היא חלק אלוק ממעל, חלק מחי העולמים, חיות נצחי, ועבודת האדם היא להיות הולך וגדל בחלק הנשמה שבקרבו.
"אם בחקתי תלכו" היינו לפתח ולשכלל עוד ועוד את חלק הנשמה שחקוקה באדם, וכאשר האדם מתדבק בחיות הנשמה וממעט חיות הגוף, אז נהפך הגוף למהות הנשמה ומתבטל למקור החיות של הקדושה.
ואם ח"ו האדם עושה להפך, הרי הוא הולך ומתמעט כפי שכתוב אצל עשו "הנני הולך למות" כשהגוף גדל הוא ממעט את אור הנשמה.
אבל כלל מונח בידנו "מידה טובה מרובה ממידת פורענות", כשהאדם מעצים את הטוב שבו ומתחזק במצוות ומעשים טובים, ממילא הרע הולך ונעלם כי "כשזה קם זה נופל".
רבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע בספרו 'אגרא דכלה' מביא את הפסוק מפרשתנו "וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת" ומדייק שבמילה 'עלכם' חסרה בה האות ו' (היה נכון לכתוב 'עולכם') ומפרש, ש'עלכם' הוא ראשי תיבות ע'ין ל'ב כ'לי מ'עשה.
ללמדנו, כפי מה שהאדם לא נזהר באברים אלו, כך יש עליו עול מלכות ועול דרך ארץ, כתוצאה שמשך על עצמו עול מלכותו של היצר הרע. 'מטת' גם כן חסר והוא מלשון התמוטטות, כי על ידי דברים אלו האדם יורד מטה מטה.
אבל "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקנו" והקב"ה מבטיח לישראל "ואשבר מטת עלכם", שישבור כוח הרע שגורם לאדם להיכנס למ"ט שערי טומאה, ודבר זה גורם 'ואולך אתכם קוממיות' מפרש רש"י 'בקומה זקופה' שאדם זוקף קומתו מתוך גאווה קדושה של אמונה וביטחון שיש לו תמיד שייכות וקשר לה' יתברך וצועד בדרך המלך.
אונקלוס מתרגם 'קוממיות' 'בחירות', היינו כי החירות של האדם מתבטאת בכך שהוא שולט בעיניו, בליבו ובכלי המעשה, ובוחר כל פעם מחדש לנתב אותם לעבודת ה'. וכך האדם יוצא לחירות עולם מכבלי היצר הרע ומשיל מעליו עול דרך ארץ מפני שנאמן וקשוב לעצמיותו ולמקורו הטוב והטהור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
