ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- שיעורים נוספים
כדי לחדד את המאפיינים העיקריים של מדינת התורה נציג את הדברים בדרך של שו"ת – שאלה ותשובה.
מה משמעותה העיקרית של מדינת התורה?
במדינת התורה חוקי התורה הם החוק העליון של המדינה, וכל המוסדות כפופים לחוקים אלה. בנוסף, יש לגבש מדיניות ציבורית ברוח התורה גם בסוגיות הרבות שבהן אין הלכה מחייבת.
מה פירוש מדיניות ציבורית ברוח התורה? מדוע לא מדיניות על פי ההלכה?
ברוב תחומי המדיניות הציבורית אין הלכה, כגון בענייני חוץ וביטחון, כלכלה, רווחה ועוד (הרב ח"ד הלוי, 'במוצאי שנת השמיטה'). בתחומים אלה חובתו של המנהיג הפוליטי לפעול כדי לממש את ערכי התורה על פי הבנתו (רמב"ם מלכים ד, י; דרשות הר"ן, יא). לפיכך, אין הכוונה למדינת הלכה שבה ההלכה מורה כיצד לפעול בתחומי החיים, אלא למדינת התורה, שבה כל התחומים מתנהלים או על פי ההלכה, במקום שבו יש דין מחייב, או ברוח התורה.
אבל במדינת התורה אמורים לשלוט רבנים, הלא כן?
לא ולא. על פי ההלכה הנהגת המדינה נבחרת על ידי הציבור, ואין הכרח לבחור דווקא רבנים, ואף יש מקורות השוללים זאת (פסחים קיב, א, "ואל תדור"). תפקידם של תלמידי החכמים הוא לנהל את מערכת המשפט. זו המערכת הדתית במדינת התורה.
האם הכוונה לכך שהנהגת המדינה תיבחר באופן דמוקרטי? הרי זה סותר את מצוות מינוי מלך.
הנהגת המדינה תיבחר באופן דמוקרטי, ואין בכך סתירה למצוות מינוי מלך, כיוון שכל זמן שאין צאצא ידוע לבית דוד, אין למנות מלך (הלכות מדינה א, ג, ב, עמ' קמז). בנוסף לכך, ענייני הפנים מאז ומעולם נוהלו על ידי טובי העיר, שנבחרו בדרך בעלת מאפיינים דמוקרטיים (רמ"א חו"מ קסג, א). יתרה מזו, יש מקורות שמהם עולה כי גם כאשר תתחדש מלכות בית דוד, סמכויות המלך יצומצמו מאוד (מדינה כהלכה, עמ' 179), וייתכן שהוא יחזיק רק בסמכויות דומות לנשיא המדינה בימינו.
אם חוקי התורה יהיו חוקי המדינה, האם הכוונה שיש לבטל את הכנסת?
לא. חוקי התורה יהיו החוק העליון של המדינה, ואולם חוקי התורה עצמם קובעים שניתן וצריך לחוקק חוקים משלימים לתורה, על בסיס תקנות הקהילות (רמ"א חו"מ קסג, א) ודין המלך (שו"ע חו"מ שסט, ו). חוקים כאלה נחקקו בעבר בקהילות ישראל מימי הביניים ועד לראשית המאה ה־19 ועסקו במגוון גדול של תחומים (תוספתא בבא מציעא יא, כג-כה).
למעשה, חוקי התורה יהיו החוקים הקובעים בתחום הממוני והמינהלי, עם השלמה של חוקי הכנסת בתחומים שבהם היה שינוי טכנולוגי, חברתי או כלכלי גדול. על פי זה, כבר היום בתי דין של תורה נותנים תוקף הלכתי לשורה של חוקים בתחומים שונים, כגון זכויות יוצרים, דיני עבודה, דיני חברות ועוד (ראו למשל פירוט באתר רשת ארץ חמדה גזית).
האם במדינת התורה יסקלו את מי שיחלל שבת?
ממש לא. זה מאות רבות של שנים בטלה הסמיכה, ואין דיינים שמוסמכים לדון את דיני עונשין של התורה (שו"ע חו"מ, א). זאת ועוד, גם בתקופה שבה נהגו דיני העונשין של התורה, המדיניות ההלכתית הייתה לצמצם מאוד את הענישה (רמב"ם סנהדרין יד, י).
ומה בדבר כפייה דתית?
גדולי ישראל בעת החדשה, הראי"ה קוק (אגרות א, כ) והחזון איש (יו"ד שחיטה ב, טז), קבעו שבימינו אין לנקוט דרך של כפייה דתית, כיוון שהיא גורמת להתרחקות מעבודת ה' ומשמירת מצוות. המשמעות המעשית היא שתהיה כפייה דתית מינימלית, בדומה לזו שנהגה במדינת ישראל מאז הקמתה, כגון שהגירושין יהיו על פי ההלכה בלבד.
אם בית הדין לא יעסוק בענישה, מי יעניש את הפושעים והגנבים?
כאמור, ההלכה מעודדת את המנהיגות הפוליטית לחוקק חוקים בתחום הפלילי ואף להקים מערכת משפט אזרחית בתחום הזה, וכך היה בפועל בקהילות ישראל במשך מאות רבות של שנים (מדינה כהלכה, עמ' 121). למעשה, מערכת המשפט הפלילי במדינת התורה תהיה דומה מאוד למערכת הקיימת היום.
האם עולם התורה מסוגל כעת לממש את חזון מדינת התורה?
באופן עקרוני ובקושי רב – כן, אבל כדאי מאוד לנצל את הזמן עד להקמת מדינת התורה כדי להכשיר תלמידי חכמים שיוכלו לכהן כדיינים ויהיו מומחים בתחומי המשפט השונים. כבר היום יש דיינים מעולים, אבל ברור שהיקף הנושאים והמורכבות שלהם במדינת התורה מחייבים הכשרה ברמה גבוהה יותר. כמו כן, יש לכתוב מחקרים תורניים שיכינו את גופי הידע בתחומי המשפט השונים. נוסף על כך יש להכין טיוטה של חוקי התורה שיוכלו להיקבע כחוק המדינה. מאז השולחן ערוך שנכתב לפני כ־500 שנה לא נכתב ספר חוקים, והדבר נדרש לאור השינויים המפליגים באורחות החיים מאז ועד היום (ראו למשל את מיזם "חוקי התורה" של מכון משפטי ארץ).
בימינו יש מחלוקות קשות בין רבנים, האם אין חשש שכאשר רבנים יכהנו ברשות השופטת הם ישתמשו בכוחם כדי לפגוע ברבנים שעליהם הם חולקים?
מדינת התורה מחייבת לנקוט גישה ממלכתית שבה המדינה מעודדת ריבוי דעות, לצד קבלת חוק תורני אחד (על פי רמב"ם ממרים ג, ה-ו), וכבר היום רוב הרבנים נוהגים כך. אין זה סותר קיומן של מחלוקות, אפילו חריפות, בין רבנים בעלי דעות שונות, ובלבד שעקרון חופש המצפון והביטוי של רב בישראל יישמר.
מה הסיכוי לממש את חזון מדינת התורה, הרי רוב העם חילוני?
ראשית, רוב העם מסורתי ולא חילוני, ושנית, באמת כעת לא ניתן להקים את מדינת התורה. הדבר מותנה בכך שעם ישראל ירצה בכך מאוד ויחליט לכרות מחדש ברית עם הקב"ה. ברית כזו חייבת לבוא מרוב גדול מאוד בעם, אבל אנו מאמינים שהיום הזה בוא יבוא, ואפילו מהר ממה שנראה. לפיכך עלינו להתחיל להתכונן כבר עכשיו.
מה אני יכול לעשות למען מדינת התורה כעת?
ראשית, כל אדם צריך ללמוד את חלקי התורה העוסקים בניהול מדינה יהודית, כגון מסכת סנהדרין, הלכות מלכים במשנה תורה לרמב"ם, ועד לכתבי גדולי האחרונים בימינו, ובהם הראי"ה קוק, הריא"ה הרצוג, הר"ש ישראלי, הרח"ד הלוי ועוד רבים מאוד.
שנית, כל אדם צריך להתדיין בבית דין של תורה, ואף לקבוע בחוזים שלו בית דין של תורה כבורר. זו הבעת אמון אישית חשובה מאוד במשפט התורה, והדרך היחידה לפתח את משפט התורה כדי להכין אותו לקראת היותו חוק המדינה.
הרב עדו רכניץ הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ, מנהל רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'. להזמנת ספרו החדש 'מדינת התורה הדמוקרטית' חינם היכנסו לאתר 'דין תורה'
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
