ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
עולם התורה מחנך את הלומדים לחיים בקדושה, קדושת המחשבות, שמירת העיניים, צניעות ההנהגה והלבוש, שמירת הלשון והקפדה על הלכות כשרות המאכלים. נושא זה מגיע לשיא בימי הפסח, שזה עתה הסתיימו.
בדברינו לפרשת קדושים תשע"ד התחלנו לדון בנושא ונוסיף על כך.
אזרחי מדינת ישראל זוכים בעשורים האחרונים לרמת חיים כלכלית גבוהה ביותר. התל"ג השנתי (הכנסה לאומית גולמית לנפש) בישראל הוא למעלה מ-40,000$, מה שמעמיד את כלכלת ישראל בין עשרים הכלכלות החזקות בעולם (עשירון עליון). אומנם, החלוקה הראלית איננה שיוונית, יש חלקים בחברה הישראלית שאינם שותפים מלאים ב"חגיגה", חלקם מתוך בחירה, כמו בעולם לומדי התורה. מי שבחר להשקיע את חייו בגדילה בתורה ובתרומה לחברה בתחום זה, בחר מרצון בחיים של פשטות מבחינה כלכלית. זו בחירה באידאל ואי כניעה לצרכים הגשמיים. מי שבחר כך ראוי לכל שבח, במיוחד אם הוא נושא גם בנטל הביטחוני - לאומי (כנהוג ב"ארץ חמדה").
עולם התורה מתמודד, מדי חודש בחודשו, עם אתגר כלכלי של אחזקתו הכספית. לצערנו הרב, התפשט המנהג לפגוע דווקא בחלשים, באנשי החינוך התורני וגם בחינוך התורני הגבוה וכך לחסוך בהוצאות. חלק גדול מהרמי"ם בישיבות ההסדר ובישיבות הציוניות מקבלים משכורות נמוכות ביותר, וחלקם אף מוגדרים כחצרמי"ם מה שמרע יותר את מצבם. לא כולם מקבלים תנאים סוציאליים כראוי, ובגלל המצוקה הכספית של המוסדות, חלקם אף אינם מקבלים את משכורותיהם בזמן. על פי פרשתנו זוהי פגיעה בציווי "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ".
בתחילת פרשת קדושים התורה מזהירה: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" (ויקרא י"ט יג).
בספר משנה תורה חוזרת התורה ושוב מזהירה: "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְקֹוָק וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים כ"ד יד-טו).
החיבור בין שני הנושאים: העושק והלנת השכר, הביא את חז"ל ואת רש"י בעקבותיהם לפרש: "לא תעשק - זה הכובש שכר שכיר".
חז"ל החמירו מאוד באיסור זה וקבעו: "מלמד שכל הכובש שכר שכיר עובר בחמשה לאוין משום בל תעשוק ומשום בל תגזל ומשום לא תלין פעלת שכיר ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבוא עליו השמש" (מדרש תנאים לדברים פרק כד, בבא מציעא קיא ע"א).
רש"י מוסיף כי פרשתנו עוסקת בעשיר, והפרשיה בדברים מוסיפה עוד לאו במקרה שהשכיר עני.
הזוהר גם הוא מדגיש את חומרת האיסור לפגוע בשכרו של השכיר, גם אם הוא עשיר וז"ל: "תא חזי מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאילו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה, הוא אזער נפשייהו, קודשא בריך הוא אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא ... ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל בר נש נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך, ואפילו אמר יהא בידך דאנא לא בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי
(כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א).
בתרגום חופשי: מי שפוגע בשכרו של שכיר כאילו נטל נפשו ונפש אנשי ביתו, הוא פגע בנפש השכיר, הקב"ה יקצר ימיו ויפגע גם בעולם הבא שלו, והעמידו חכמים דין זה גם על עשיר וכל שכן עני, וכך נהג רב המנונא ברגע ששכירו סיים את עבודתו אמר לו קח את נפשך ומיד שילם לו, גם אם השכיר אמר לו שיחזיק בשכרו כי איננו זקוק לו בינתיים – לא הסכים. אמר לו רב המנונא כשם שאיני רשאי להיות אדון על גופך גם אינני רשאי להיות אדון על נפשך. זו זכות ששמורה רק לקב"ה שנאמר 'בידך אפקיד רוחי'.
נלמד מכאן כמה הקפידה תורה שלא לפגע בזכויותיו של העובד, נושא זה צריך להצטרף לרשימת המשימות הרוחניות של עולם התורה שמנינו בתחילת דברינו.
כשם שצריך להקפיד על כשרות המזון המוגש לתלמידים ו/או לצוות, וכשם שיש להקפיד על צניעות בהנהגה ובלבוש, פרשתנו מלמדת אותנו כי כך ועוד יותר, יש להקפיד שלא לקפח את שכר העובדים, הן אנשי החינוך והן עובדי המנהלה, המטבח והתחזוקה.
הבה נתפלל כי עולם התורה ישמש דוגמא ומופת גם בתחום חשוב זה שהוא גם מתכון מובטח לשיפור המצב הכלכלי של המוסד. גם על כך נאמר בכותרת של פרשתנו "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
