ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
כותב הזוהר הקדוש (יתרו פח, ע" ב) על מעלת השבת שהיא שמו של הקב"ה. בשבת מאירה ה'אות' שמונחת בתוך כל אחד שהוא מזרע ישראל. שבת קודש היא גילוי והופעה של שמו יתברך שחקוק בכל אדם מישראל.
כותב 'השפת אמת' זי"ע (פיקודי תרנ"ד) שבני ישראל מעידין בשבת קודש על הבורא יתברך כמו שכתוב 'אתם עדי'. בשבת קודש האדם נעשה עד על מציאות הבורא יתברך, שכל מה שיש בבריאה הכל עשה עושה ויעשה רק הקב"ה.
הכוונה בעדות היא, שהמעיד הופך להיות חלק בפועל ממש מהמציאות שעליה הוא מעיד. מובן אם כן, שכשיהודי זוכה לשמור שבת קודש, הוא זוכה להיכלל בשמה של השבת וזוכה להיכלל בשמו של בורא כל העולמים.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול) כותב על הפסוק 'ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם': "יש לרמז בלשון 'שם קדשי' על עצם האדם שיש בתוכו שם ה'. בתוך כל אחד מישראל מונח השם קודש של הקב"ה, היא הנשמה הקדושה- 'חלק אלוק ממעל', כפי שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים", ומובא בספרים הקדושים שה' יתברך נפח את עצמיותו לתוך נפש האדם.
כשיהודי זוכר את מעלתו, בוודאי אינו רוצה לחלל ולפגום בקדושת נשמתו. 'ולא תחללו את שם קדשי' זו בחינת מה שנאמר בספר תהילים (כד, ד) 'אשר לא נשא לשוא נפשי', שלא יהיה שם שמיים לשווא אצל האדם, אלא עליו לשמור את דרכיו שיהיו תואמים לאמת שנושא בפנימיותו".
אנו יוצאים מימים קדושים ונעלים של חג הפסח, ימים שבהם יצאנו משעבוד יצר הרע לחרות עולם, הקב"ה הגבהנו משפלות לאור באור החיים. יהודי מרגיש שהוא התקדש והתרומם. איך ניתן לשמור את הרמה הרוחנית וקרבת ה' כשחוזרים לשטף החיים.
בתפילת החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים וכו' ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". ה'חידושי הרי"מ' זי"ע מפרש באופן מיוחד את הפסוק במשלי (יב, א) "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך"- בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו' יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון, שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמיים חל עליו 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
יזכיר לעצמו את נשמתו 'חלק אלוק ממעל' שנחצבה מכסא הכבוד עבור התכלית שלשמה באה לזה העולם. כך יזהר מלעבור על 'לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא', שלא יבלה ימי חייו לשווא, אלא יוציא את כוחותיו שקיבל ירושה מהאבות הקדושים מהכוח אל הפועל. זו העצה לשמר בתוכנו את אורות החג שבהם זכינו להיות קשורים בעבותות אהבה למלכו של עולם.
עוד אמרנו בתפילת החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זי"ע בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה שאתה ה' אלוקינו, וזו ברכת מועדיך. בזכות סגולת ימים אלו יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל ה' אלוקינו, ומתוך כך לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
בהגדה של פסח כתוב "בקש לבן לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי", והפירוש הוא - איך ביקש לבן לעקור את כל היהדות מאיש הישראלי, על ידי שמאביד ומשכיח ממנו שהוא בנו של מלך מלכי המלכים. כי כל זמן שיהודי זוכר שהוא בן מלך, הוא יודע לשמור את עצמו שלא יכשל, כי לא נאה לבן מלך להתעסק בעניינים כעורים.
כך פירש בעל 'יסוד העבודה' מסלונים זי"ע את הפסוק במשלי (ג, יא) "מוסר ה' בני אל תמאס", שהמוסר הגדול ביותר של האדם הוא בזוכרו שהוא בן מלך, מוסר ה'- בני, שאתה בני, וממילא אל תמאס, אל תלכלך עצמך בחטאים ודברים מאוסים.
כשאדם חי את חייו מתוך חרות וחיבור אמתי אל עצמו, מודע לנשמה הטהורה שבקרבו, כך מתרחק מכל דבר שמריח שפלות ונמיכות רוח. הדרך להנצל מתחבולות היצר הרע היא להכיר בהכרה שלמה ובהירה בקדושה שגנוזה בכל נפש מישראל, מתוך כך להאמין בעצמו ולשמוח במעלתו שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית שנאצלה מעצמות האור אין סוף ברוך הוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
