ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
שבת הגדול הוא יום שנקבע לדורות, לזכר הנס שהיה בעת שבני ישראל קיימו ציווי ה' יתברך- 'משכו וקחו', כמובא בטור (אורח חיים סימן תל): "שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול. והטעם, לפי שנעשה בו נס גדול, שפסח מצרים מקחו בעשור, כדכתיב (שמות יב, ג) 'בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית'... ונמצא, שעשרה בחודש היה שבת".
ונשאלת השאלה, מדוע נקבע שדווקא בשבת יהיה זכר לנס הגדול של 'משכו וקחו', אמנם הפעם הראשונה אכן קרתה בי' ניסן שחל בשבת, אך זה לא בהכרח התאריך של שבת הגדול בכל שנה.
כותב ה'חידושי הרי"מ' זי"ע (ספר הזכות לשבת הגדול) שי' בניסן הוא כמו י' תשרי שהוא יום הכיפורים למחילת עוונות ישראל. וזה טעם המנהג לומר בשבת הגדול את נוסח ההגדה עד 'לכפר על כל עונותינו'. כלומר, שבת הגדול הוא זמן לעשות תשובה מאהבה, זמן להתחזק בפעולות כדי להיטיב את מעשינו.
כדי לעשות תשובה, נדרשת יגיעה ועבודה בהדרגה, עבודה של התבוננות. אולם, 'גדול' לשון 'דילוג', ובשבת זו יש כוח לעשות תשובה באופן של דילוג, להגיע מ'משכו' עד 'וקחו' בלי ריווח ביניהם, רק עם ו' החיבור. רוצה לומר, כשיהודי מקיים 'משכו'- שמושך ומנתק עצמו מהרע, מיד הוא מגיע ל'וקחו', נלקח והופך למהות של קניין לבורא עולם.
בעבודת ה' באופן של 'דילוג' עלולות להיות נפילות, כיוון שעדיין אין קיום בנפש האדם למה שזכה בו. אבל, על ידי כוחה של השבת שהיא 'קביעא וקיימא'- קבועה וקיימת לדורות, יש לעבודת ה' קיום תמידי.
לכן, קבעו חז"ל את 'ציון' לקיחת השה בשבת דווקא ולא בי' ניסן שחל במשך השבוע, כי בימות החול אין לדברים כוח של קיום ויציבות, אבל בשבת יש כוח של נצחיות, היא נותנת לאדם את המעמד של 'משכו וקחו' בקביעות שתשאר אצלו ולא תאבד.
בשבת זו יש את היכולת לעשות ברגע אחד 'משכו', למשוך את הידיים מכל נגיעה בדברים זרים, לטהר את המידות ולטהר את המעשים. 'משכו' כפשוטו, הוא קנין משיכה, שעל ידי הפרישה מעבודה זרה וכל דבר שהוא הפך קדושת ישראל, ממילא מתקרבים אל הקב"ה בקירבה יתירה, ונקנים לו בקנין משיכה להיות לו לעבדים.
וזוהי תכלית של יהודי- לשעבד את עצמו לגמרי לה' יתברך כדברי ה'שפת אמת' זי"ע (מסעי תרל"ג) בשם ה'חידושי הרי"מ': "כי צריך האדם לקבל על עצמו להיות מיוחד לה' יתברך, עד שלא יהיה נשכח ממנו אף רגע אחד".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "שה תמים הוא ענין של תמימות. על עבודת ה' בתמימות צריכים להתחנן לפני ה' בחודש ניסן, שבו זמן להתעוררות למסירת נפש, כמו שה לקרבן פסח. צריכים לצעוק לפני הקב"ה 'תעיתי כשה אובד בקש עבדך' (תהילים קיט, קעו). בכל ימות השנה תעיתי כשה אובד, אבל הקב"ה מקיים כל התורה כולה, וגם הקב"ה כביכול מפריש שה בעת הזאת שנאמר 'משכו וקחו', ועל זה מבקשים 'בקש עבדך', היינו, שיפריש אותנו ויקדיש אותנו שנהיה השה תמים של הקב"ה".
ועוד יש להוסיף טעם למה קבעו חז"ל זכרון לדורות רק בשבת ולא בי' ניסן, כי על שבת אנו מברכים בתפילה 'באהבה וברצון'- הרצונות שיכולים לעורר בשבת אי אפשר לעורר בימות החול, ובלי השבת לא היה ביכולת בני ישראל לעורר רצון עז ופנימי להיות עבדי ה' באמת.
מובן מכך, שרק בשבת יכולים לעורר רצון זך ונקי, רצון שיקיף את כל האדם בשלמות. ולכן נקבע הדבר לדורות זכר לנס דווקא בשבת שיש בה תגבורת הרצון, וזו סגולת 'שבת הגדול'.
ומשבת זו אנו מתחילים לקבל ולהמשיך עלינו את אורות החג. אמרו חז"ל (ברכות יז, ע"א) "'רצוננו לעשות רצונך' אלא שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות מעכב". בליל פסח אין שאור שבעיסה, לא העיסה החומרי של המצה ולא חמץ בעיסה של גוף האדם. בליל פסח יש חירות לגלות את הפנימיות של יהודי, שבתוכו רוצה לעשות רצון אביו שבשמים.
כתוב בתהילים (מ,ט) 'לעשות רצונך אלוקי חפצתי ותורתך בתוך מעי'. והרבי ה'לב שמחה' זי"ע אמר ש'ותורתך בתוך מעי' הכוונה למצה שנכנסת לתוך האדם עצמו, ואז ממילא מתקיים בו 'לעשות רצונך אלוקי חפצתי'- לעשות רצון ה'. כי בליל פסח מבערים את הרע ובאים לידי רצון אמת לעשות רצונו יתברך בלבב שלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
