ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
ראשית ניתן מעט רקע לאיסור ספיחים, ולאחר מכן נברר אם איסור זה חל על ההנאה מהפרחים.
בהלכות שמיטה פרק ד הלכה ב הרמב"ם מסביר את איסור הספיחים. נבאר את דבריו בלשוננו:
לא פעם אדם מגלה בגינתו שיח חדש שמתחיל לנבוט. בדיקה מדוקדקת מגלה שהושלך לשם חלק מירק – מלפפון, עגבנייה, גמבה. הללו מצאו את הדרך להשריש ולנבוט, וכעבור זמן קצר, ללא התערבות אנושית מכוונת, יש לאדם ירקות בגינה.
אחרי שאדם יודע שדבר זה עלול לקרות בטעות, הניסיון לא לגרום לדבר לקרות "בטעות" בפעם הבאה הוא ניסיון קשה ביותר. אדם שמחמת השמיטה מנוע מגידול ירקות בצורה מסודרת עלול "ביודעים ובלא יודעים" לנסות את מזלו ולהשליך שיירי ירקות למקומות שונים בשדהו, תוך תקווה שהללו יצמיחו לו ירקות חדשים.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
4 - קניית פרחים בשמיטה
5 - קניית פרחים בשמיטה
6 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
מכוח הגדרה זאת עולות כמה השלכות:
- מטרת הגזירה היא למנוע זריעה בשמיטה. רק זרע שאוכלים את יבולו באותה השנה נאסר, שהרי אם אדם רוצה לאכול את היבול בשביעית, עליו לזרוע בשנה הקודמת. כך, לדוגמא, פוסק הגרש"ז ביחס לבננות. מכיוון שהבננות אינן נאכלות בשנה שהן נזרעות, אין איסור ספיחים חל עליהם (למרות שהבננות נחשבות ירק).
- ירקות עשויים לצמוח במקומות בהם אנשים נמנעים מזריעתם. ירקות אלו אינם אסורים משום ספיחים, שכן אין חשש שאדם יבחר לזרוע את הספיחים במקום שידוע שלא נכון לגדל אותם.
בימי תחילת היישוב כאשר היה חשש שגויים ישתלטו על קרקעות נטושות, החזון איש הורה לזרוע ירקות בקרקעות הללו סמוך מאוד לשנת השמיטה. בירור העלה שמדובר בקרקעות שאינם מיועדים לגידול ירקות, וכן לא היה הזמן המתאים לירקות שהורה לזרוע. לאור זאת החזון איש פסק שירקות אלו אינם אסורים משום ספיחים, שהרי כל זריעה שנזרעת בניגוד להגיון חקלאי אינו נאסר באיסור ספיחים.1
- ישנם סוגי ירק שאדם אינו רגיל לזרוע, גם אם הוא ראוי לאכילה או לשימושים אחרים. אין חשש שדווקא בשמיטה אדם יחרוג מדרך העולם ויתפתה לזרוע את הירקות הללו, ולכן אם צמחו מעצמם אינם אסורים משום ספיחים.
הגידול של איזו שנה אסור משום ספיחים?
לכאורה ניתן להציע שתי אפשרויות:
א. הגדרת האיסור הברורה ביותר היא: כל ירק הקדוש בקדושת שביעית אסור משום ספיחים. מכיוון ששנת הירק נקבעת לפי לקיטתו, ירקות שנלקטים בשנה השביעית קדושים בקדושת שביעית, וממילא אסורים באיסור ספיחים.
ב. מכיוון שמטרת הגזירה היא למנוע את הזריעה, כל ירק הגדל מצמח שנקלט בשנה השביעית אסור משום ספיחים.
ההגדרה הראשונה מתייחסת לגדר של קדושת השביעית. ההגדרה השנייה מתייחסת לטעם של איסור הספיחים.
הרמב"ם פוסק את ההגדרה הראשונה, וכך פוסק הגרש"ז. ואילו בעלי התוספות (ר"ש, רא"ש ועוד) פוסקים כהגדרה השנייה, וכך פוסק החזון איש.
למעשה מקובל לפסוק כדברי החזון איש. המשמעות היא שכל ירק שנקלט והתחיל לצמוח בששית אינו קדוש בקדושת שביעית.
אנו חווים את משמעות הפסיקה הזו בקנייה רגילה במכולת: בתחילת השנה ראינו ירקות רבים מסומנים כ"קדושת שביעית". כיצד ייתכנו ספיחים הקדושים בקדושת שביעית? כל הירקות הללו נזרעו סמוך לשמיטה, קליטתם ונביטתם התחילו לפני השמיטה, ורק לקיטתם נעשית בשמיטה עצמה. אמנם הם קדושים בקדושת שביעית, אך אינם אסורים משום ספיחים.
לאור זאת, חצי משאלת איסור ספיחים בפרחים כבר נפתרת. כל עוד מדובר בפרחים רב-שנתיים, אין בהם איסור ספיחים.
בשבוע הבא נברר אם איסור ספיחים חל על פרחים חד-שנתיים.
________________________________________________________
1 לפי הדברים שיובאו בהמשך החידוש שבזה אינו עד כדי כך מהפכני.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
