ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
כל הקורא בפסוקים מתוך ההפטרה לפרשת ויקהל (לספרדים וגם לאשכנזים) חייב לשאול את עצמו מה פשרן?
בדברינו לפרשת ויקהל תשע"א הצענו את ההסבר הבא: "שלמה רצה שכל מי שיבוא לבית ד' ולבקר בהיכלו ידע שהשכינה שורה במקום, שהשכינה ירדה מגבהי מרומים ותשכון שם לעד, במקום הנבחר. התוספות מנחושת קלל שנצצו באור השמש, נדמו מרחוק כמרכבות אש שנחתו בחצר המקדש. לפי הבנתו של שלמה, השכינה לעולם לא "תמריא" ממקומה הקבוע".
(נמליץ לעיין גם בדברים לפרשת ויקהל תשס"ה).
נציע הסבר נוסף. שלמה המלך רצה לבנות בית מקדש, שכל מי שיבקר בו יחזור למצבו של אדם הראשון לפני החטא, או למצבו של עם ישראל לפני חטא העגל (עיינו נפש החיים לר' חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א פרק א אות ו בהגהה). באופן זה, כל אחד יכול לזכות לגילוי שכינה, כל אחד הוא בבחינת נביא.
במעמד הר סיני כל עם ישראל זכה להגיע למדרגת נבואה, ושמע מהקב"ה ישירות לפחות את שתי הדיברות הראשונות. כל אחד זוכה ל"מעשה מרכבה".
נפרש את הדברים. "מעשה מרכבה", הוא כינוי לאותם מקומות בודדים, לאורך התנ"ך, בו מתוארת פגישה, עד כמה שאפשר ישירה, עם השכינה = רואים את המרכבה לא חס וחלילה את הרוכב.
הראשון שבהם הוא חלק מתיאור מעמד הר סיני בפרשת משפטים, שם מצינו:
"וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ... וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים ..." (שמות כ"ד י - יא).
המשכו בנבואת מיכיהו בן ימלא, בן דורו של אליהו הנביא:
"וַיֹּאמֶר... רָאִיתִי אֶת יְקֹוָק יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כ"ב יט).
יותר ממאה שנים מאוחר יותר הכריז ישעיהו הנביא:
"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" (ישעיהו ו' א).
עוד למעלה ממאה שנים קדימה ניבא יחזקאל:
"נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א' א, עיינו גם שם י' א, וגם מ"ג ב-ג).
השוואת הפסוקים של פרק ז' בספר מלכים א' (פסוקי ההפטרות של פרשתנו) עם הפסוקים שציטטנו לעיל (חלקית, כמו שראוי), ובמיוחד עם הפסוקים מספר יחזקאל, מלמדים אותנו כי מטרתו של שלמה המלך הייתה להפוך כל מבקר בבית ד' למי שחוזה בנעם ד', לכאורה כפי שביקש דוד אביו:
"אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְקֹוָק אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְקֹוָק כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְקֹוָק וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כ"ז ד).
המכונות מנחושת הקלל, שהבריקה וזהרה מדי בוקר וערב בחצר המקדש, לכאורה אפשרו זאת.
אומנם, במבט מעמיק יותר, שלמה המלך הלך עוד צעד משמעותי קדימה ביחס לאביו, הוא הפך את החיזיון הנבואי, השמור ליחידי סגולה במעלה עליונה, לרעיון שבא לידי ביטוי בכלי נחושת הגלויים לעין כל מבקר, כראוי למדרגה אליה הגיע דורו, לדעתו.
מצד אחד, המראה הזה היה אמור לרומם את כל מי שעלה לרגל לירושלים עיר הקודש והמקדש, מאידך, הייתה בזה גם חשיפה לסכנות גדולות ביותר, שהרי מי שאינו ראוי עלול, ח"ו, להיכנס לגדר של "הציץ ונפגע" (עיינו חגיגה דף יד ע"ב).
הבה נתפלל כי נזכה להיות במדרגה שאותה ביקש דוד המלך.
בינתיים, נתקדם ונשתדל לעודד את בני דורנו להתקדם בצעדים, מאוד מדודים, לקראת יעד גבוה זה - לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְקֹוָק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
