ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
המהר"ל כותב (נתיב הכעס פרק א), כי כשאדם כועס זהו סימן שהוא אינו דבוק במושכלות, אלא בגשמיות, ושוכח שהכל מאת ה' יתברך. וזה אחד הטעמים למה הכועס כאילו עובד עבודה זרה, כי אילו היה זוכר בבהירות שהכל זה יד ה', והכל נעשה רק מהשגחת הקב"ה על הבריאה בכל רגע ובכל מקום, אז לא היה מקום לכעס כלל.
חכמינו הקדושים כותבים בעניין גנות הכעס (נדרים כב, ע"ב): "רבי ירמיה מדיפתי אומר שהכועס שוכח תלמודו ומוסיף טיפשות שנאמר 'כי כעס בחיק כסילים ינוח' (קהלת ז, ט)".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי 'השפת אמת' זיע"א (כי תשא תרס"ב): "התורה שלומדים בשבת קודש אין בה שכחה, כי בשבת האדם רחוק מן החומריות".
ומוסיף: "שבת הוא יום של הנשמות ולא של הגופים (זוהר הקדוש פרשת ויקהל). בשבת האדם צריך להיות רחוק מלהתפעל מהמקרים המסבבים אותו, כי בשבת מתגבר באדם הכוח השכלי, והוא דבוק כולו בנשמה היתירה שיש לו על הגוף.
ולכן, בשבת קודש צריך האדם להיות מרוחק ממידת הכעס, ואם חס וחלילה שולט בו אש הכעס, זה סימן כי התרחקה ממנו אורה של השבת".
שבת קודש היא מעין עולם הבא. בשבת, האדם מרוחק מן הגשמיות, וממילא אין לו שייכות כלל לכעס, כי מתעלה לדרגה הגבוהה ביותר, באופן שנכנס לתוך היכל בית גנזיו של ה' יתברך, ומשבת קודש יש לאדם את היכולת לשאוב כוח לכל ימות השבוע, לחיות חיים שלווים בבחינת 'אל תהי נוח לכעוס'.
כותב 'השפת אמת זי"ע': "ביום זה סועד האדם עם אמונה". ביום קודש זה יכול היהודי לבוא לידי ידיעה ברורה, כי הכל מנוהל על ידי ה' הטוב והמיטיב, וכל הסתר וקושי שיש לאדם, הוא בכדי שיזכה אחר כך לאור הגנוז.
בתהילים כתוב (כ, ג) "ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך". ומדייק 'השפת אמת' (פרשת קדושים) שהיה יותר נכון לכתוב ישלח 'עזרו' מקודש, היינו עזרתו של ה' יתברך, ולא 'עזרך'- העזרה שלך.
ומתרץ, כי לכל אחד יש עזר מיוחד לפי מצבו ודרגתו שלו. ישלח עזרך מ'קודש'- קודש מרמז על שבת קודש, שהיא עזר לאדם. הקב"ה שולח לאדם מכוח השבת, יכולת להחזיק מעמד בכל המצבים שהוא נמצא בהם. ולכל אחד יש 'עזרך'- עזר המיוחד לו לבדו.
ולכן, צריך האדם לעשות פעולות בהגיע צאת השבת, להשאיר בתוכו את הרושם של שבת קודש להמשך השבוע, וזה נעשה על ידי המשך הפסוק 'ומציון- יסעדך' .
'ציון' לשון 'רושם'. הסעד והסיוע שאדם יכול לקבל בשביל להתגבר על מה שצריך להתגבר, נעשה על ידי שהאדם שומר בקרבו ולוקח איתו את הרושם הטהור מאור השבת, לששת ימי המעשה הבאים.
אומרים בשם הרב הקדוש ה'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע, כי הנשים שעושות הכנה לשבת קודש מתוך טירחה גדולה ובאהבת המצווה, היו צריכות לזכות לרוח הקודש מגודל זכות המצווה. אבל, בשמעו את 'הקולות' שישנם בבתי ישראל בזמן ערב שבת, התיישב אצלו הדבר למה אינן זוכות לכך.
מספרת הגמרא (גיטין נב, ע"א) על שני בני אדם (מהמפרשים מובן שהכוונה לשני בני זוג) שהיו רבים כל ערב שבת. מגמרא זו אנו למדים, שזוהי אומנתו של השטן לעשות קטטה ומריבה בערב שבת. לכן האדם צריך ליישב את דעתו, כמה זמן יקר הוא מפסיד בשעת הקטטה, שיכול היה לנצל אותו כהכנה לשבת קודש מתוך התרוממות.
ועוד, יש להיזהר בזה, שהרי אם האדם כועס לפני שבת, איך יזכה לנשמה יתירה, שעל ידי עוון הכעס מאבדים את הנשמה של ימות החול כפי שמובא בזוהר הקדוש, וכל שכן שלא יוכל לזכות לנשמה היתירה של שבת המלכה.
כותב 'הלקח והלבוב': "ומי שמבין כי כל המציאות של יהודי בעולם הוא רק 'השבת', שבני ישראל שהם 'בני עולם הבא' יכולים למצוא מנוחה ביום שהוא 'מעין עולם הבא', ומשם שואב הוא את כל חיותו לכל ימות החול וימי המעשה. הרי שיהיו יקרים בעיניו הרגעים לפני כניסת שבת להוסיף מחול על הקודש, להתעלות באותם הרגעים המסוגלים להתכונן כראוי לקבל פני השבת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
