ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
התורה מתארת את האדריכל ומנהל המבצע של בניית המשכן (שמות פרק לה, ל-לג):
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת:"
ננסה להבין מה פירוש התואר שזכה לו בצלאל: "לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת"?
בצלאל משנה את הסדר
הגמרא מספרת לנו שבצלאל שינה את סדר בניית המשכן (ברכות דף נה ע"א):
"בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: 'לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים'.
הלך משה והפך, ואמר לו: 'עשה ארון וכלים ומשכן'.
אמר לו בצלאל: 'משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה - להיכן אכניסם?! שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים?'.
אמר לו: 'שמא בצל א-ל היית וידעת!'"
סברתו של בצלאל יפה ונכונה. ועל דברי חז"ל הללו עולה שאלה גדולה: אם ה' ציווה את משה לבנות באופן מסוים, למה משה רבנו שינה ממה שה' ציווה אותו?
ה' ציווה את משה פעמיים
בעל התורה תמימה (הערות שמות לא ד) ענה על השאלה כך:
"ויתכן דכיון שפעם אחת צוה ה' אותו על הארון מקודם ואח"כ כלים ומשכן, ופעם סידר משכן קודם, לא הוי ידע משה להכריע איזה סדר קדים, והיה דן ע"פ הסברא דכיון דעיקר תכלית המשכן היתה להשראת השכינה ועיקר מקום השראת השכינה היתה על הארון וכו', סבר שהעיקר הוא הקדמת הארון וכמו שמסודר בפרשת תרומה, ובצלאל חשב שעיקר כסדר שבפרשה זו משכן ארון וכלים... משום דבאמת אין מן הכבוד שיבנו ארון ויעמוד בחוץ".
להיכנס לראש של אנשים
מדברי, התורת תמימה עולה שה' ציווה את משה פעם כך ופעם הפוך. ולכן משה חשב שיותר טוב להקדים את התכלית, שזה כלי המשכן. לכבד כראוי את בניית המשכן וכליו.
לעומתו, בצלאל ניסה להיכנס לחשיבה של האנשים. כיצד אנשים יסתכלו על כך. מה יקרה כשיסתכלו על הכלים טרם בנייתם, הכלים עשויים להתבזות. חשיבה פרקטית.
אולי זו משמעות התואר שזכה "לחשוב מחשבות". אצל בצלאל היה משהו מעבר, הוא ידע לזהות מה יחשבו האנשים. אלו רגשות ימלאו את ליבם.
כשהתורה מצווה להשרות שכינה, נבחר דווקא בצלאל לבנות את הבית, משום שחלק מהיכולת להשרות שכינה בישראל, זה לא רק מה צריך, אלא מה חשים האנשים. להיות בעל לב שמרגיש מה בליבותיהם של בני אדם.
להרגיש את האנשים
מספרים, שבא אדם לרב בערב פסח, ושאל האם אפשר לקיים את מצוות 4 כוסות בחלב. הרב הושיט לו סכום מכובד של כסף ואמר לו: 'קח ותקנה יין'. אחרי שהוא הלך שאלה אותו אשתו הרבנית מדוע הוא שילם לאותו עני כל כך הרבה כסף?
ענה לה הרב: "אם הוא שואל אם אפשר לצאת ידי חובה בחלב, כנראה שהוא לא יהיה בשרי באותו לילה. אז גם כסף לבשר ולשאר הוצאות החג אין לו".
סיפור נוסף שמתאים לכך, מספרים, שאחד מראשי ישיבת מיר עוצר אותו עובר אורח ושואל אותו כיצד מגיעים ליעד מסוים. הרב ליווה את האיש לאותו מקום. שאל אחד התלמידים: מדוע הרב ליווה אותו עד לאותו מקום, היה אפשר להסביר לו את הכיוון והוא כבר יסתדר. אמר לו הרב: הבחנתי שיש לו לקות קלה בדיבור והתבייש לפנות אליי. הערכתי שהוא יתבייש להיעזר בעוד אנשים ולכן ליוויתי אותו למקום שחפץ.
איך מתגברים על וויכוחים ומחלוקות?
פעם מישהו אמר לי שהוא מאוד נפגע מפלוני שלא הזמין אותו לחתונה. אמרתי לו: בוא ננסה לחשוב רגע מהמקום של מי שפגע בך. את מי הוא היה חייב להזמין, ולמה הוא לא התאפשר לו להזמין אותך. לאט לאט האדם נרגע והבין שלא הייתה לו ברירה.
בוויכוחים ומחלוקות שונים, ניתן לזהות שהטעות נגרמת מכך שכל אחד חושב לפי התפיסה שלו את המקרה שעליו הדיון.
הפרשה שלנו מלמדת אותנו להיות חכם כמו בצלאל. לחשוב מחשבות דהיינו לחשוב מה קיים במחשבות הזולת. באופן הזה, אפשר גם להצליח להימנע ממחלוקות מיותרות.
לסיום
"לחשוב מחשבות" פירושו להיכנס לראש של האנשים. בפעם הבאה שיעלה לנו כעס על מישהו, נעצור רגע, וננסה לחשוב ממה הגיעה המחשבה שלו. זה המפתח והדרך להשראת שכינה בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
