ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
והנה, דמות מפתיעה צועדת על השביל המוביל לבית המדרש. אשתו של חנניה מובילה את עגלתו של בנה הקטן אל החלון הקרוע בקיר בית המדרש. השכנות צופות בה בפליאה, כשהיא יושבת ומנענעת את בנה ליד החלון, מרגיעה אותו שלא יבכה ויפריע ללומדים.
בסוף היום, כשהיא מוליכה את בנה חזרה הביתה, פונות אליה השכנות בתמיה – מה עשית שם? למה ישבת שם כל היום?
תשובתה מפליאה אותם עוד יותר – 'רציתי, שיהושע הקטן שלי, יקלוט מעט מלימוד התורה'!
מה? תמהו השכנות, הרי הוא קטן ולא מבין כלום?
ליבו קולט... ענתה האם... התורה נספגת בקרבו...
שנים עברו... וכידוע, רבי יהושע בן חנניה, "אשרי יולדתו". התורה שספג בינקותו, כשאימו הביאתו לבית המדרש, נבטה בקרבו והוא הפך לאחד התנאים הקדושים.
עניין זה מיישב תמיהה גדולה בפרשתנו. התורה מספרת לנו (לא, יח), שכאשר כילה ה' לדבר עם משה, הוא נתן לו את שני לוחות העדות. מיד אחר כך, מספרת התורה על כך, שהעם התייאש מלצפות למשה, דרש מאהרון לעשות עגל, ולמחרת קם לצחק ולרקוד במחולות סביב העגל. או אז אמר ה' למשה – "לך רד כי שחת עמך", ומשה יורד ושובר את הלוחות.
במבט ראשוני, השתלשלות האירועים מובנת, אך אם נעמיק בדברים תצוף בפנינו תמיהה גדולה. משה קיבל תורה במשך 40 יום, נמצא שה' כילה לתת לו את התורה ב- יז' בתמוז, ואז מסר לו את הלוחות, ואמר לו שהעם חטא ועליו לרדת, ואכן משה יורד ומגלה אותם סביב העגל. אולם, באמת העם החל לחטוא כבר יום קודם, ב- טז' תמוז כבר יצר העם את העגל, נמצא שה' נתן למשה את הלוחות בזמן שהעם כבר חטא בחטא העגל, וזה תמוה מאוד.
אמנם, השתלשלות סדר הפסוקים בתורה מתורצת בעזרת הכלל המפורסם "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שהמפרשים ציינוהו בהקשר לסדר הפרשה גם מסיבות נוספות. אך העניין קשה גם מצד המציאות – הרי, כשמשה קרב אל העם ורואה את העגל, הוא שובר את הלוחות, לפי שישראל אינם ראויים כעת לקבלם, וה' מסכים עימו, כפי שנאמר "אשר שיברת – יישר כוחך ששיברת". אם כך, ישראל לא ראויים ללוחות, ולמה ה' נותן אותם למשה?
אכן חז"ל מסיבים את תשומת ליבנו לכם באומרם (מדרש תנחומא, כי תשא סימן יד) – "אמר רבי לוי: ישראל יושבין למטן וחורטין את העגל שנאמר "ויקח מידם ויצר אותו בחרט", והקדוש ברוך הוא למעלן חוקק לוחות ליתן להם דברות חיים שנאמר "ויתן אל משה ככלתו". וכאן עולה השאלה – למה?
דומה, שה' מלמדנו כאן יסוד חשוב מאוד, אף אם העם לא ראוי לקבל תורה בגלוי, נשמתו קולטת. ה' נותן לנו לוחות ראשונים, כדי שנשבור אותם מבחוץ, אך נשמתנו תקלוט את עומקם וגדולתם, ועתידה התורה הגבוהה הכתובה בהם לבצבץ ולהתגלות בנשמתנו.
עניין זה מתחבר ליסוד חשוב ונצרך מאוד, שרבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זיע"א, (שהשבוע, ציינו 40 שנה להסתלקותו) שינן באוזני תלמידיו במיוחד לאורך השנה האחרונה לחייו. הוא חזר בפניהם פעמים רבות על נקודה חשובה זו בפרשתנו, כרומז להם את צוואתו לימים שאחרי פטירתו.
משה רבינו יורד מההר ובידיו לוחות הברית. במילים אחרות – משה יורד מההר, ובפיו בשורה עצומה לעם ישראל ולעולם כולו, תורה אלוקית קדושה ונשגבת. אך למרבה האכזבה, ברדתו מהגובה העצום בו היה שרוי במשך ארבעים יום וארבעים לילה, הוא מוצא את העם עסוק בטומאה, בשטויות והבלים, רוקד מסביב לעגל הזהב.
משה נאלץ לשבור את התורה הגדולה למרגלות ההר, אך יש נקודה אחת שעליה הוא לא מוותר. כשה' מציע לו לכלות את הדור הנוכחי של עם ישראל מפני חטאיו, ובמקומו לבנות עם ישראל חדש וצדיק, שיצא מחלציו של משה, משה לא מוותר ותובע במפגיע מה' למחול לדור הנוכחי ולהשאירו בחיים.
משה חוזר על העניין גם בחטא המרגלים באומרו: "סלח נא לעוון העם הזה", 'הזה', הדור הזה, לא מוותרים על הדור הקיים.
ובמילים אחרות, לימד הרב צבי יהודה את תלמידיו – דעו לכם, פעמים רבות באים אנשי התורה ובפיהם מסר גדול לעם, אך העם לא התעלה עדיין למדרגתם, והם מתאכזבים לגלות אותו עסוק בטומאה ובקטנות. תפקידם של אנשי התורה במצב הזה, לא להתייאש חלילה מהעם, אלא לנסות לסלול דרכים מתאימות לליבו.
ובימינו אלה, כשכולנו מצטערים על הדברים הקשים שמעוללים לתורה ולנושאיה, עלינו ללמוד שלא להתייאש. להמשיך להשפיע תורה וקדושה בעולם, לנסות למצוא דרכים מתאימות ללב העם, ובסוף התורה תנבוט, תשפיע ותגבר.
וכל פעם שמורה או הורה חש, חלילה, שלא מקשיבים לו. עלינו להוסיף ולטפטף תורה וטוב, וסוף האמת לחלחל ולהשפיע!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
