ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
פרשתנו פותחת בציווי על הדלקת נר התמיד (שמות פרק כז, כ-כא): "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:". על פסוקים אלו ננסה לשאול מספר שאלות, ומתוך כך נבין יסוד חשוב שעומד לפנינו.
מהו לשון ציווי
יש להבין מדוע הפרשה פותחת בלשון ציווי, "ואתה תצוה"? עד עתה נאמר לשון עשיה: "ועשו לי מקדש", "ואת אהרון תעשה", "ועשית מנורה" ועוד, מדוע כאן ישנו לשון ציווי?
המיקום של ציווי זה
לכאורה לא מובן מדוע הפרשה פותחת בציווי זה, הרי אין זה מקומו. בפרשת תרומה מסופר על בניין הכלים, ואילו בפרשת תצווה מסופר על הציווי להכנת בגדי הכוהנים וההכנות לחנוכת המשכן. ואם כן מדוע התורה מספרת פתאום על עריכת נר התמיד?
מדוע רק נר התמיד מופיע כאן?
עוד יש לשאול, הרי ציווי זה מופיע בפרשת אמור (ויקרא כד, א-ה) ומיד לאחריו מופיע הציווי על עריכת לחם הפנים והכנתם, וא"כ מדוע כאן מוזכר רק הציווי על הדלקת נר התמיד, ללא הציווי על לחם הפנים?
להיכן נעלמה המנורה
ועוד שאלה, מדוע בפרשת אמור מופיע הציווי להדליק את הנרות על המנורה: ""עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה' תָּמִיד", ואילו כאן לא מוזכר כלל המנורה.
מטרת המשכן להאיר את העולם
ונראה לומר, שאחר שמופיע הציווי של בניית הכלים, לפני שמתחילה ההכנה המעשית לחנוכת המשכן, לפני שהכוהנים מצווים על הכנת בגדיהם, ה' מודיע על התכלית של כל המשכן כולו. מטרת המשכן היא להאיר את העולם.
זו הסיבה שלא מוזכר היכן יונח אותו נר. זה לא רלוונטי כעת. עוד לפני שנכנסים לכל הפרטים של הדלקת הנר, היכן בדיוק אותו נר תמיד יידלק, לפני הכול, אומר ה': דעו לכם! מטרת המשכן היא להאיר את העולם!
אזהרה לפני לבישת בגדים
יסוד זה חשוב מאוד לפני הלבשת הכוהנים. המסר של ה' כלפי הכוהנים: אינכם סתם זוכים ללבוש בגדי כהונה לנוי וליופי. מטרתכם היא לשמש כשליחים שלי להאיר את העולם. רק כשהמטרה ברורה אפשר לדבר על האמצעים השונים. אך כשחלילה המטרה איננה ברורה דיה, עשויים ליפול בטעויות שונות, של מלבושי כבוד עצמי חלילה, ה"בגדים" הופכים להיות "בוגדים". רק כשהמטרה ברורה אפשר לעבור לשלב הבא של (שמות פרק כח, ב): "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת".
לשון ציווי לדורות
הרשב"ם על הפסוק מבאר: "ציווי זה לכל הדורות לתת שמן למאור לכל שנה ושנה לכך הוא אומר ואתה תצוה, שינה הלשון, לפי שכל לשון צוואה לדורות היא". הציווי להכנת השמן הוא ציווי לדורות. כל דור תמיד צריכים לזכור את היסוד שמטרת המשכן היא להאיר את העולם.
לסיום
גם אנו צריכים לזכור כל הזמן, שכל מטרתנו היא להאיר ולהגדיל את שם השם בעולם. ומתוך שנחזור ונחדד לעצמנו תמיד מה המטרה שלשמה אנו עובדים, נוכל להתלבש ולצאת למשימות שונות העומדות לפנינו להגדיל את שם ה' בעולם, ולא ניפול ללבוש בגדים שונים הבוגדים במהותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
