ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לקדש את ה' ברבים שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל". וזה צריכים אנחנו לעשות במסירת נפשנו למות, ובכל מאודנו, לפרסם אמונתו יתברך שמו.
מצוה לספר
לא הועילו כל תחנוני היודנראט בעיר לבוב, הנאצים ימ"ש לא הסכימו לשחרר את ר' אנשל שרייבר חבר הרבנות בעיר. לר' אנשל שנתפס באותו יום שישי בדרכו לטבילה במקווה לכבוד שבת, לא הועילה תעודת הזהות שנשא עימו. הוא ניסה לשכנע את הגרמנים כי תעודתו אינה מזויפת וכי אין שום סיבה לעוצרו, אך ללא הועיל. למחרת הגיע לבקרו ראש היודנראט בעיר. ר' אנשל הביע את פליאתו וכעסו על כך שהגרמנים אינם משחררים אותו למרות תעודתו הכשירה. ענה לו ראש היודנראט: "דע לך, כי הגרמנים גילו לי כי תפסו אותך רק בשל חזותך היהודית עם הפאות, הזקן הארוך והלבוש היהודי. הם מעוניינים לצלם אותך מכל הזוויות השונות ולפרסם את תמונתך בעיתונות הגרמנית כתמונה מייצגת של יהודי ואז להורגך". מששמע זאת ר' אנשל התמלא בשמחה עצומה וקרא בקול: "ברוך ה', עד עכשיו חשבתי שאני הולך למסור את נפשי רק בגלל שלא מאמינים לתעודתי שאינה מזויפת, עכשיו אני יודע שיש לי את הזכות למסור את הנפש רק בגלל יהדותי ונאמנותי לבורא יתברך - אשרי ומה טוב חלקי".
העיר קלם. היהודים כולם עומדים כבר ליד הבורות אל מול מכונות הירייה. ואז פנה הרב מובשוביץ רב העיר אל המפקד הגרמני, וביקש ממנו לומר מספר דברים לפני צאן מרעיתו. הגרמני הארור הסכים ובתנאי שיהיה בקצרה. הרב החל דורש על מצות קידוש ה' באריכות יתירה כאילו עומד על הבמה בבית הכנסת. הגרמני החל לצעוק על הרב שיסיים, ואז פנה הרב אל היהודים ואמר להם: "זה המצב עליו דיברתי עד עתה, כעת אנו הולכים לקיים את מצות קידוש ה', צריך יהודים להתמלא בשמחה על הזכות העצומה שנפלה בחלקנו". ואז פנה לצורר הארור ואמר לו: "אני סיימתי אתה יכול להתחיל..." וכך נהרגו היהודים תוך שהם מזמרים "שמע ישראל".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
3 - מצות עשה לירא את ה'
4 - מצות עשה לקדש את ה' ברבים
5 - מצות עשה לילך בדרכי השם
טען עוד
מצוה להורות
על שלוש עבירות אדם חייב למסור את נפשו: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. וזה בכל מקרה ובכל מצב. בשאר עבירות 'לא תעשה' חייב למסור את נפשו בתנאים הבאים:
א. אם הגוי כוונתו להעבירו על דת, אזי בפני עשרה חייב למסור את נפשו. ואם בצנעה אינו חייב, אבל רשאי להחמיר על עצמו.
ב. אם הגוי מתכוון להנאת עצמו לא ימסור נפשו. ובשעת השמד רח"ל אפילו אם מכריחו להחליף חלקים ממלבושו ללבושי גויים ייהרג ולא יעבור.
ג. אסור לאדם לומר שהוא עובד כוכבים כדי להציל את עצמו, אבל להתחפש לגוי בשעת סכנה בלי לומר שהוא עובד ע"ז מותר.
מי שמכין את עצמו בכל נפשו וכוחו לקיים מצוה זו, מרוויח רווח עצום בכך שכל עבודת ה' שלו נראית אחרת. שהרי אדם שמוכן למסור את נפשו למען שמו יתברך בודאי שיהיה מוכן לעשות גם דברים שהם קטנים מכך. כגון לקום השכם בבוקר בגבורה, להימנע מלשון הרע וכן הלאה, דברים הקלים לביצוע בהרבה מאשר למסור את נפשו למיתה. כתב השל"ה הקדוש כי על קידוש השם מברכים: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













