ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
בדברים אלה מסתיים ספר בראשית וצריך להבין עד כמה הם חשובים.
חז"ל לימדונו כי בפסוקים אלה מסתתר סוד הגאולה. וז"ל המדרש: "אמר הקדוש ברוך הוא למשה "לך ואספת את זקני ישראל", אמור להם פקוד פקדתי, אמר לו מסורה היא בידם מיוסף שבלשון הזה אני גואלם לך אמור להם זה הסימן"
(שמות רבה (וילנא) פרשה ג סימן ח).
המדרש הבא מפרט יותר: " 'ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת'. מלמד שקיבצם כולם בשעת פטירתו, והיה מצוה אותם כאב המצוה את בניו, אמר להם הריני מת עכשיו: ואלהים פקד יפקד אתכם. כלומר תלה הגאולה ברבים, לפי שידע ברוח הקודש שעתיד הקדוש ברוך הוא לדלג על הקץ ולקצרו בשביל צעקתן של רבים, לכך אמר פקד יפקוד אלהים אתכם. ולמה אמר להם בלשון פקידה, אלא כך אמר להם, כל מושיע שיעמוד לכם ולא יאמר לכם דברי הישועה בלשון זה אל תאמינו בו, ואם יאמר לכם המושיע בלשון זה, ובלשון כפול תאמינו בו, וכה"א במשה 'פקד פקדתי אתכם' (שמות ג' טז), וכתיב 'ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' ' (שם ד' לא) למה האמינו על ששמעו דברי ישועתם בלשון פקידה" (שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק נ כד).
חייבים להבין! על מה מדובר כאן? על סוד טכני? צופן סודי הידוע רק למעטים? ומה יקרה אם הסוד ידלוף ומישהו לא מוסמך ישתמש בו? עוד צריך עיון: מה כוונת המדרש במילים: "כלומר תלה הגאולה ברבים", מה משמעותו ומה מקורו בפסוק? אם נסביר שיוסף דיבר בלשון רבים "אתכם", מה הראיה מכך הרי הוא מדבר אל רבים-אל אחיו.
לכן, נציע את ההצעה הבאה. יוסף השתמש דווקא בלשון פקידה כפולה פָּקֹד יִפְקֹד, כדי ללמדנו שהמטרה של יציאת מצרים, הגאולה הראשונה, ובעקבותיה גם הגאולה האחרונה, היא גאולה לרבים, לציבור כציבור, על כל מרכיביו. לא מספיק לצאת ממצרים כדי להפסיק להיות עבדים לפרעה. האתגר הרבה יותר מקיף ונעלה. העם שיצא ממצרים יהפוך לציבור עצמאי, שחי במדינה עצמאית על כל סממניה. מדינה שיש לה ממשלה וצבא, משרד החקלאות ומשרד המסחר והתעשיה, משרד האוצר ומשרד החוץ. החידוש הוא, שלא רק יחידי סגולה צדיקים יעבדו את הקב"ה כפרטים, כפי שהיה בתקופת האבות. צריך להקים מדינה עצמאית שבחייה הציבוריים, כל חלקי הציבור, שותפים ביישום תורת האבות:
"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם (כמו שהיה אכן ביציאת מצרים) וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (בראשית י"ח יח-יט).
המסר בסיסמא פָּקֹד יִפְקֹד הוא להקים חברה של צדקה וחסד, חברה בה המערכת המשפטית מבטיחה צדק לכל. חברה הדואגת לחלקיה החלשים, מדינה שכל שאר המדינות מתפעלות מהישגיה בכל התחומים. ברגע שמדובר על ציבור, הוא כולל צדיקים בינונים וגם רשעים, אי אפשר לוותר על שום חלק ממנו (אומנם הסדר הנכון צריך להישמר וד"ל).
פָּקֹד יִפְקֹד מלשון מפקדים ומפקדים של מפקדים, ברבים. עם, מדינה, ולא רק יחידים. יוסף מלמד את אחיו שגאולה שבאה לפתור בעיות של יחידים או של מגזרים מסוימים אינה גאולה. גאולה לאתרוגים בלבד איננה גאולה. רק מי שיבטיח גאולה לרבים, לכולם, לכל המגזרים, עצמאות מדינית על כל מרכיביה, הוא הגואל שנשלח בידי הקב"ה.
(עיינו גם בדברינו בעניין נבואתו של יונתן בן שאול בנושא זה בחמדת ימים לפרשת תולדות תשס"ה)
זה סוד הגאולה לרבים, הסוד שמסר יוסף לאחיו, הסוד בו השתמש משה רבנו.
הבה נתפלל כי נזכה לשמור על מדינתנו, מדינת ישראל, המתנה החשובה ביותר שקיבלנו מהקב"ה מזה אלפי שנים.
נבין שהמדינה איננה שייכת לקבוצה זו או אחרת.
נתפלל כי היא תהיה יותר ויותר מדינת העם היהודי, המתנהלת בדֶּרֶךְ יְקֹוָק של צְדָקָה וּמִשְׁפָּט ושממנה מתברכים כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
