ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- נקודה למחשבה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אבל לא תמיד זה כך. לרוב האנשים מאוד קשה לוותר על הכסא שלהם או על המקום שלהם. אני זוכר שבאחת השבתות של אתר ישיבה בסעודת ליל שבת היה בלאגן גדול. זו היתה שבת מאוד גדולה עם מעל 200 אורחים וזו היתה תפוסה מלאה של אולם חדר האוכל במלון. הצוות הכין עשרות שולחנות בחדר האוכל והאורחים נכנסו והתיישבו. לאחר שכולם התיישבו התברר שלמספר משפחות אין מקום ישיבה. הסתבר שבכל שולחן נשארו מקום אחד או שניים פנויים, שמשפחות עם 4-5 נפשות לא יכלו למלא, והדבר יצר חוסר של כמה עשרות מקומות. זה היה מצב מאוד לא נעים, להזיז אנשים למקומות אחרים היה כבר בלתי אפשרי כי התחילו לאכול.
למחרת תאמתי עם המלצרים שיעמדו בכניסה לחדר האוכל ויושיבו את המשפחות כך שימלאו את כל השולחנות. המלצרים אמרו לי: אין סיכוי. אתה תראה שכל אחד שיכנס יתעקש לשבת במקום שהוא ישב אתמול. זו באמת היתה המציאות. היה באמת קשה, אבל התעקשנו וברוך ה' הדברים הסתדרו.
מסתבר שבני האדם הם "חיות טריטוריאליות". אדם נצמד למקום מסויים, גם אם זה מקום שהוא הגיע אליו לראשונה לפני 5 דקות ותופס אותו כאילו זו ירושה מאבות אבותיו. נוכל לראות את זה גם כשעולים לאוטובוס ומתיישבים במקומות אקראיים, וכאשר יורדים ממנו וחוזרים, כל אחד יחזור למקום בו הוא ישב לפני כן.
המקום הוא חלק מהמציאות הרוחנית שלנו, ולכן הוא כל כך משמעותי לנו. הגמרא בברכות (ו:) אומרת: "אמר רבי חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו. וכשמת אומרים עליו אי חסיד אי עניו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ואברהם מנא לן שקבע מקום? דכתיב: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" ואין עמידה אלא תפילה... אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו..."
אנו רואים שגם אברהם אבינו "נצמד" למקום אחד לתפילתו. המהר"ל בנתיב העבודה (פרק ד') מבאר שתפילה שהיא במקום קבוע מורה שהיא דבר קבוע ולא מקרית. כאשר התפילה היא קבועה ולא מקרית, זה אומר שהדביקות שלנו עם רבונו של עולם היא קבועה ולא מקרית. הקב"ה נקרא "המקום", וחז"ל במדרש בבראשית רבה מבארים שזה משום שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. המקום נותן יציבות וחוזק, כמו אילן שנטוע במקומו והרוחות לא יכולות להזיז אותו. ומבאר המהר"ל שהמילה מקום היא מלשון קיום. כל מקום מיוחד לאדם אחד בלבד, כמו שאמרו חז"ל במסכת אבות (פרק ד') "אין לך דבר שאין לו מקום".
נקודה למחשבה (38)
ללא רב
6 - איך נהנים כשעובדים קשה?
7 - מי יושב במקום שלי?
8 - ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
טען עוד
היות ומקום אחד לא יכול להיות מיוחד לשני אנשים, הדבר יכול לגרום למריבות ולדיונים. בכך בעצם עוסקת מסכת בבא בתרא. דיונים ומריבות בין אנשים בענייני קרקעות. השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, חזקת קרקעות, דיני ירושות וכדו'. כמו שיש מקום מיוחד לכל אחד יש גם מקום מיוחד לכל עם. ארץ ישראל היא המקום המיוחד לעם ישראל, ומהפסוקים העוסקים בחלוקת הארץ נלמדו גם דיני הנחלות והירושות לדורות. כלומר, הרגש שלנו למקום, נובע מחיבור רוחני ומקישור עמוק אל המקום.
מהרגש הטבעי/הרוחני הזה המקשר אותנו אל המקום שלנו יכולים לצאת גם נזקים ומריבות. לכן אנו צריכים להתבונן ולשים לב, ולא תמיד ללכת אחר הרגש, אלא להפעיל גם את שכלנו. במיוחד אם מדובר במקום שהתיישבנו בו רק לפני כמה דקות, או אם זה לא באמת עקרוני איפה נהיה, ועל ידי שנוותר נוכל לסייע לחבר או לא לגרום הפרעה לשיעור וכדו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
