ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
כך התייגע כל ימיו, אך רגע לפני פטירתו קרא לחבר תלמיד חכם, וסיפר לו שכעת הצליח לתרץ את הקושיא, ושיתף אותו בתירוץ הנפלא שעלה בדעתו.
לאחר תקופה קצרה, ישב אותו חבר בבית הכנת והגה בתורה. לידו ישבו שני בעלי בתים ולמדו בחברותא את הסוגיא שבה עסקה הקושיא. לפתע, לתדהמת החבר, הוא שומע את אחד מבעלי הבתים שואל את הקושיא החמורה, וחבירו מהרהר מעט... ומתרץ את התירוץ הנפלא שתירץ הגדול שנפטר.
מרירות פשטה בלב החבר – הכיצד אותו גדול התייגע כל ימיו בקושיא חמורה זו, ורק לעת פטירתו עלה בידו לתרצה, ואילו יהודי פשוט זה הצליח למצוא את התירוץ בקלות?
בלילה, התגלה הגדול המתרץ בחלום לחבירו, ואמר לו – 'דע לך, בשמיים יש קושיות ותירוצים. התירוצים רחוקים מהקושיות, ועל עם ישראל לעמול ולקרבם זה לזה. קשה מאוד להצמיד תירוץ לקושיא, אולם לאחר שאחד כבר זכה לחבר את התירוץ לקושיא, כעת נסלל העניין בפני כל יהודי, ולכולם קל לתרץ את הקושיא'.
כיוצא בדבר, מצאנו שנהג הרב המגיד ממעזריטש, (שיום פטירתו חל השבוע, יט כסלו. מובא מנהגי הרב המגיד, ספר 'מגיד דבריו ליעקב'), שכשנפלה לו איזה השגה, היה אומרה בפה אף שלא יבינו השומעים את דבריו. והטעם לכך, שעל ידי הדיבור הוא ממשיך את ההשגה הזו לעולם הזה, כי היא הופכת ממחשבה למציאות שנמצאת בכלים של העולם שלנו. ועל ידי שהיא בעולמנו, הרי גם אדם אחר שנמצא בסוף העולם, יכול להשיג עניין זה על ידי שייגע בתורה ותפילה. אך אם היה משאיר עניין זה במחשבה, היא הייתה נשארת כביכול בשמיים, ולא היו יכולים האחרים להשיגה.
עניין זה מלמד אותנו שתי נקודות הנוגעות לחיינו.
הראשונה מופיעה בפרשת וישב. בתחילת הפרשה, יוסף מספר על שני חלומותיו, אבל יש הבדל בין הסיפורים. בחלום הראשון הוא מספר לאחיו, והם גוערים בו שהוא שואף למלוך עליהם. בחלום השני הוא שוב מספר לאחיו, אך כאן מופיע לפתע בפסוק הבא, שהוא שב ומספר "אל אביו ואל אחיו".
ונשאלת השאלה – מדוע בחלום הראשון הוא מספר רק לאחיו, ואילו בחלום השני הוא מספר גם לאביו? יתר על כן – הרי בתחילה כתוב שגם בחלום השני, הוא סיפר בהתחלה רק לאחיו, אם כך תכנן לספר רק לאחיו, ומדוע אחר כך חזר וסיפר גם לאביו?
ונראה, שההבדל נעוץ בתגובת האחים. ידועים דברי הגמרא (ברכות נה), שחלום לפני הפתרון הוא כאגרת שלא נקראה, וממילא אין לו משמעות. רק הפתרון גורם לכך שהחלום מתיישם ובא לידי ביטוי בעולם, לפי ש"כל החלומות הולכים אחר הפה".
יוסף מספר על החלומות, כדי שהאחים יפתרו לו בכיוון הרצוי, ואז החלום יהפוך ממחשבה לדיבור, ויוכל לבוא לידי יישום (ועיין אור החיים הקדוש בפרשתנו, שמביא זאת). בחלום הראשון, יוסף מספר לאחים, והם פותרים לו, אבל בחלום השני הם עולים כבר על ה'טריק' ופשוט שותקים. לא נותרת ליעקב ברירה, והוא חוזר ומספר לאביו, וזה גוער בו, אבל בפועל פותר לו.
עניין זה מוכר לכל קאוצ'ר. אדם שרוצה להגשים חלום, ולהפוך את הרעיון שעלה במוחו למציאות מעשית, הרי שטוב יעשה בתחילת הדרך אם ישתף בכך את מכריו. זה 'מכריח' אותו ליישם את הדבר, זה מגלגל את הרעיון, מעבד אותו, ומכניס אותו לתהליך שסופו ביישום התוכנית.
הנקודה השנייה היא יצירת 'הנדסת תודעה' בעולם. מחשבות רבות מרחפות בעולמנו, אך יש מחשבות שבדור מסויים עדיין לא נקלטות בתודעה, כי אנשים עדיין לא בשלים לתודעה זו. לשם כך, על יוצר המחשבה לדבר ולהטיף את הרעיון, ולאט לאט הרעיון ייקלט בליבות האנשים, עד שהם יסחפו לכיוון המחשבה הרצוי.
לצערנו, יש שמפיצים מחשבה ותודעה שלילית. כולנו מכירים רעיונות מסויימים, המרחפים כעת בעולמנו, ונחשבים מאוד מוסריים, אך בעבר איש לא הסכים עימם, וכולם חשבו שהם רעיונות שליליים מאוד. רעיונות אלו החלו מחשיבה של אדם מסויים, שתרגם זאת לדיבור, ולאט לאט הדברים חלחלו בתקשורת וכו'.
וכמובן, עלינו לעשות 'הנדסת תודעה' הפוכה. עלינו להפיץ את האור הגדול של התורה, עד שכולם יכירו במתיקותה ובטוב שהיא מנחילה לעולם. וזהו הסוד של חנוכה. מול 'הנדסת התודעה' היוונית, קמו החשמונאים ומרדו במסוכמות העולמיות, והפכו את התודעה היהודית למציאות של המדינה החשמונאית ובית המקדש המטוהר והמשוחרר, המופיעים את אור ה' והתודעה היהודית בעולם.
כשאנו מדליקים את נר חנוכה בפתח הבית, הרי שאנו לוקחים את התודעה היהודית הפנימית המצוייה בבית, ומפרסמים את הנס ומביאים את התודעה היהודית למציאות העולמית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
