ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בימים אלו אנו נכנסים לחודש כסלו, ובספר יצירה מובא "המליך אות ס' וצר בו חודש כסלו". וכותב המדרש (אותיות דרבי עקיבא) שמהות האות ס' נובעת מהפסוק "סומך ה' לכל הנופלים".
ס' היא האות היחידה שמסובבת ומקיפה, ללמדנו שהקב"ה מסובב ומקיף את האדם בכל מקום ומצב שהוא- "אם אסק שמיים שם אתה והציעה שאול הנך".
הקב"ה תמיד נמצא עם יהודי, ה' יתברך לעולם לא עוזב אף אחד, כפי שנאמר "השוכן איתם בתוך טומאתם". האמונה בה' היא אור שמאירה את כל המחשכים.
מהי העצה שאדם יוכל להתחבר לבוראו מחדש ולצאת מכל המשברים והנפילות? 'הקל קול יעקב'! לא להתייאש מהצעקה לעולם, כפי שכותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א "העיקר הוא 'מבטן שאול שוועתי' ובוודאי יזכה להמשך הפסוק- 'שמעת קולי'".
על האדם להאמין בעצמו שעל ידי כל דיבור ודיבור של תורה ותפילה, ועל ידי קולות של געגוע והשתוקקות לה', מקדם הוא את יום ישועתו, ובוודאי סוף כל סוף יכנס לבטח לשערי הקדושה.
מוסיף בעל ספר 'הלקח והלבוב': "הקל קול יעקב" שווה לגימטריא של "סומך הוי-ה לכל הנופלים". כי אין עצה בעולם שיכולה לסמוך את האדם ולהרים אותו מטיט היון (קליפת מלכות יון) כמו תורה ותפילה, ואפילו מעט דמעט פועל את העבודה לטוב.
כל דיבור שמבטא רצון וגעגוע לה' יתברך בוודאי עושה פעולתו לטובה בעולם הזה ובעולם הבא, כפי שכותב הראי"ה קוק זצ"ל "אי אפשר כלל בלא תפלה וצעקה להוציא את אור הנשמה אל הפועל הגמור".
יהודי צריך להמשיך על עצמו בימי המעשה את העצה של הדיבור. להוציא בשפתיו את רצונותיו, כיסופיו, וגעגועיו להידבק באביו שבשמיים ולקיים "נפשי יצא בדברו".
בימות השבוע האדם עלול ליפול לשכחה, לשכוח מהתכלית עבור מה בא לעולם ומה הוא עושה פה, והעצה היא להמשיך על עצמו קדושת שבת- "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו".
כי על ידי הדיבור האדם מזכיר לעצמו את מעלתו הרמה, להזכיר לעצמי את קדושתי הנצחית, לזכור שיש בי נקודה טובה שאינה נפגמת אף פעם.
לזכור שכל דיבור בתורה הקדושה מדביקה אותי באין סוף ברוך הוא, ושיש בכוחה להחזיר לאדם את הצלם אלוקים שאבדה לו, 'כי יש בתורה כוח עליון להשיב נפש' (לשון האור החיים הקדוש).
לצערנו אנו רואים בחוש שמתקיים 'הידיים ידי עשו' וכבר אמרו חכמנו הקדושים "כשהקל קול יעקב אין הידיים ידי עשו". נקודת החוזק של עם ישראל היא התפילה כנאמר במדרש "אל תראי תולעת יעקב, מה תולעת כוחה בפיה, כך ישראל כוחם בפה".
הקב"ה מצפה לשמוע את קולם של בניו אהוביו, כלשון הפסוק בשיר השירים "השמיעני את קולך כי קולך ערב". רבנו הקדוש אומר שכל עת שיהודי בא לפניו יתברך ומפרש שיחתו, הקב"ה מבטל את 'ידי עשו' וממתיק גזרות מעם ישראל.
ומוסיף רבנו בליקוטי מוהר"ן כי כוחו של עשו נובע ממה שכתוב "וישא קלו ויבך". כל עניין הגלות הוא מכוח הבכי והדמעות של עשו, שעשו הגביה את קולו ועשה רעש גדול לבטל קולו של יעקב.
וממילא מובן שכדי לבטל את קולו של עשו הרשע, בני ישראל צריכים להגביר את 'הקל קול יעקב', שיהיה קולם עולה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, כי כוח הדיבור של תורה ותפילה מבטל קולו של עשו. ומביא בעל 'הלקח והלבוב' רמז נפלא לדבר- 'וישא קלו' הוא אותה הגימטריה של 'הקל קול יעקב'.
סגולת שבת מאירה על היהודי את היכולת של דיבור- 'ודבר דבר'. צריכים אנו לחזק את הלימוד בלילי שבתות, שבת בבוקר ושבת אחר הצהריים, הן באמירת תהילים הן בשיעורי תורה.
כי זה עבודת יום השביעי שיתגבר בו 'הקל קול יעקב', כדי שלא יהיה ל'ידיים ידי עשו' אחיזה וקיום במשך השבוע, שהוא זמן מלאכה ועבודת כפיים. אלא הכול יהיה בקדושה ובטהרה, שגם שמתעסק בענייני חולין שפתותיו יהיו ממלמלות דיבורי תורה ותפילה.
יהי רצון שנזכה על ידי כך לקבל פני משיח צדקנו, שמובא מרבי נחמן מברסלב שמשיח אותיות מֵשִׁיחַ- לשון שיחה, ומשיח יכבוש את כל העולם בלי יריה אחת, רק ילמד אותנו את אומנות התפילה "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













