ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
עמדתי ליד השר יעקב נאמן ז"ל בשנת 94' בחנוכת בית הכנסת בעתניאל. היינו לצידו מעט אנשים כשהוא סיפר לנו בהתרגשות על אריק שרון: "אין לכם מושג מי האיש הזה. משיירי כנסת הגדולה!". זה ציטוט כמעט מדויק שברבות הימים ובשוך ההתנתקות הוטבע בזיכרוני. אנשים דתיים מחפשים פעמים רבות את הטוב, ובהשפעת הזיכרון ההיסטורי־תלמודי שלהם עורכים לפעמים השוואות בין אז להיום. במקרה של שרון - לא משיירי כנסת הגדולה היה, אלא מחריב ההתיישבות, שאומנם היו לו כוחות גדולים וזכויות לא מעטות, אבל כפי הנראה בהיסטוריה כך הוא ייזכר למרבה הצער.
התעוררתי לזה עם נאומו של ראש הממשלה בנט בוועידת הג'רוזלם פוסט לפני כשבועיים, שבו אותו אחד שמיקם את עצמו בעבר מימין לנתניהו גילה פתאום את אורה של האחדות, או ליתר דיוק – את הצורך לתת לשמאל מקום בהנהגה. את הגותו לקח ככל הנראה מדברי הרב קוק בספר 'אורות'. בנט טען ששלושה כוחות "מושכים בחבל": הדתיים, הלאומיים והשמאל, והמתח שבין הכוחות הוא מה שעושה אותנו למה שאנחנו. "אנו זקוקים למעשה לשלושת הווקטורים", הוא טען, "אנחנו המדינה היהודית, אני שמח שיש חרדים, אבל אנחנו צריכים להגביל את ההשפעה הפוליטית שלהם. לא הייתי רוצה ישראל בלי שמאל". בהמשך דבריו הוא אמר ש"למרות שאנחנו לא מסכימים, אני שמח שיש את הנגד הזה כדי שנוכל להתווכח עליו... הנקודה שלי היא שלא מדובר רק בפשרה, שבה אם נזוז לכיוון אחד, הצד השני מפסיד. מדובר על מציאת הנקודה הנכונה בין הכוחות האלה. אני גאה להוביל ממשלה שנמצאת שם".
בנט רמז כמובן לדברי הרב קוק, וטוב שלפוליטיקה תהיה אחיזה בהגות גבוהה, אבל חיוני שתהיה מדויקת ונאמנה למקור. שלא נעשה את הוגי הדעות לתרצני החולשות ולמקשטי המחדלים שלנו. יש הבדל גדול בין מי שמבקש להנהיג, כי אין דרך אחרת וזה מה שיש, ובין מי שעוטף זאת במה שנראה כעומק רעיוני. כמו ההבדל בין מסורתי שעושה קידוש בשבת והולך למשחק כדורגל כי הוא לא מספיק חזק, ובין רבאיי רפורמי שמשכתב את התורה בלא בסיס, היגיון או סמכות.
קוסמופוליטיות לצד מאבק ברע
ב'אורות' (התחיה פרק יח) כתוב ש"שלשה כוחות מתאבקים כעת במחנינו. המלחמה ביניהם נכרת היא ביותר בארץ ישראל, אבל פעולתם היא פעולה נמשכת מחיי האומה בכלל, ושרשיהם קבועים הם בתוך ההכרה החודרת במרחבי רוח האדם". הרב מתייחס לחלוקה שבין הקודש, האומה והאנושיות. דומה למה שבנט הציג בנאומו. כלומר, אנחנו לא אי בודד באנושות אלא חלק אינטגרלי שלה, וכל הנטיות הכלל־עולמיות מיוצגות בעם שלנו. לכן יש לראות במאבק שבין הקודש, הלאומיות והאנושיות ביטוי למאבק על הזהות, ויש להכיר בכך שהיא זקוקה לשלושת המרכיבים הללו יחד.
האם בנט צודק? האם השמאל המיוצג בפוליטיקה היום על ידי אנשים כמו מרב מיכאלי אשר מטיפה לחורבן המשפחה ומעודדת סרבנות, שר הבריאות שעולה לרגל אל רב המרצחים ברמאללה בעיצומו של קבינט קורונה או סגן ראש מוסד יו"ר ועדת חוץ וביטחון אשר ממנה לעוזרת תומכת טרור בהכרה ברורה שהיא עלולה להדליף סודות מדינה לאויבינו - האם אלו מייצגים את אנשי השמאל שרצו בטוב לעולם כולו מזמן הרב קוק?
בפרשת וירא אנחנו פוגשים את אברהם אבינו הקוסמופוליטי. עומד אבינו על ראש ההר ומנהל כביכול ויכוח עם בורא עולם על סדום. למרות הרשע והגורל המגיע להם בדין, אברהם אבינו מחפש את הדרך להושיע אותם. אין לו עניין אישי בהם והם לא בני קהילתו, אבל טובת האדם הכללית מגלה תכונה יקרה שמגדירה את הזהות הלאומית שלנו בהמשך. אולי הצד השלישי הזה – האנושי – נולד שם.
הנצי"ב מוולוז'ין בהקדמתו היסודית לספר בראשית רואה בהנהגה של אברהם את התשתית למה שהוא מכנה "ישרות". "וזה היה שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם אפילו עובדי אלילים מכוערים; מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה".
התשתית היהודית בנויה על הרצון בקיום הבריאה. אנחנו באים מתוך רצון קיומי. בתיקון עולם אנחנו חפצים ולא בחורבנו. באיזשהו מקום אפשר לשמוע כאן איזה הד למגמות שמאלניות של שמירת הסביבה לסוגיה ואהבת האדם. אבל אני מבקש לטעון שאנחנו עומדים כאן לא בפני מחנה שלישי אלא מול מחנה רביעי. כי השמאל הפוליטי רחוק מלייצג את אהבת האדם, אלא מבקש את הרס התרבות האנושית והצדק כפי שאנחנו מכירים.
אברהם אבינו לא בלבל בין טוב לרע. הוא לא עשה הנחות לרשעה ועלה אליה לרגל, כמו שהנצי"ב עצמו מדגיש שם: "כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום. אף על גב שהיה שונא אותם ואת מלכם תכלית שנאה עבור רשעתם כמבואר במאמרו למלך סדום. מכל מקום חפץ בקיומם". אפשר להניח בביטחון שבשום אופן לא היה אברהם אבינו משתף את אנשי הרשע בשלטון. הוא לא היה נותן לעבאס אחריות על קיום המדינה היהודית.
להיפרד מלוט
חשוב שנבדיל בינם ובין השמאל המחובר אל הארץ ואל ערכיה, שיש לו תפיסת עולם שונה משלנו אבל הוא אוהב את ישראל ובטוח שהטוב בשבילה הוא להתנתק מה"שטחים". איתו, למרות הכאב, אנחנו חייבים לנהל דיאלוג מכבד ואוהב. הבעיה היא בייצוג הפוליטי של מי שכפי הנראה מתחבר לתנועה העולמית של פירוק הזהות הלאומית. אלו המבקשים לקחת חרדים במריצות, עולים למוקטעה ברמאללה, ואולי הנורא מכול – מפקידים את גורל העם היהודי בידי אויביו.
יתרה מזאת, הרב קוק עצמו מזהיר שם מפני תופעה שבה המחנות הללו אינם מוכנים לקבל את הזולת, ותחת זה "באה רק הכרה שלילית לפרנס את החיים, וכל בעל כח מיוחד מלא הוא רק מרץ של אש ביחס לשלילתו של הכח האחר או האחרים שאינו חפץ להכירם". זה יוצר מצב נורא של נביקת הרוח ואובדן האמת. מצב של סכנה לאומית של ממש.
האם השמאל הפוליטי פתוח להקשבה? האם הוא שומע את זעקת הדתיים על אובדן זהותה של המדינה? האם בנט עצמו, אשר קורא לצמצום כוחם של החרדים, מוכן לקבל באמת את השפעתם?
הנטייה הדתית־לאומית להתמקם בעמדת הכלה ולרצות להתקבל על ידי אליטת השמאל לא רק שאינה מעצימה את ההומניות שבו, אלא גם מחלישה את כוחו להקים עמדה מוצקה וישרה נגד הרשע, כשהוא קם להחריב את האומה. כך, במקום לקחת חלק אקטיבי אנחנו הופכים בלי מודע לפילוסופים שבמקום להילחם על עמדותיהם מפרשים את המציאות שמתהווה בלעדיהם.
אברהם אבינו הבין שעליו להיפרד מלוט, משום שקרבתו פוגעת בתפקידו ההיסטורי להנחיל אמונה ומוסר לעולם. זה לא מנע ממנו לקחת את תלמידיו ולצאת למלחמה כבדה כדי להשיב אותו בחזרה. אנחנו לא חיים בעולם בינארי אלא במציאות מורכבת שיש בה גוונים ולא כל ריחוק הוא בהכרח ניתוק. כאשר בנט טוען שהוא כראש ממשלה לוקח אחריות על המבנה המשולש הזה, הוא זונח את המלחמה בשחיתות המוסרית ובחוסר היושרה שהשמאל הקיצוני מייצג, כביכול בשם אחדות המחנות. הימין המסורתי, המנותק כנראה מרעיונות נשגבים, אולי לא סלל את הדרך לבית המקדש אבל לכל הפחות לא אפשר להציב אלילים במקומו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
