ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב "ואנכי עפר ואפר" בגימטריה 'שבת' (עם הנקודות).
רוצה לומר שבשבת קודש זוכים לענווה.
השפת אמת זיע"א מדייק מהנאמר בזוהר "שבת נותן ברכה לכל ימות החול על ידי שבשבת כל הברואים מתבטלין לשורשן". היינו, על ידי השביתה ממלאכה בשבת, יש ברכה לכל ימות השבוע.
ומקשה השפת אמת, איך דווקא על ידי שביתה יש ברכה, הרי ברכה מגיעה על ידי עמל ויגיעה?
ומתרץ, שיש לנו הגדרה חדשה למושג ענווה. ענווה, אין הכוונה לחוסר אמון בעצמי שמביא לידי בטלה ולידי שביתה.
אלא ענווה היא הבנה שאני כלי שדרכו מתגלה אלוקותו יתברך בבריאה. ומתוך כך להאמין בעצמי שיש לי את הזכות להיות שליח, להאיר מתוכי טוב ואור לסביבה.
רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א אומר, שמקובל לחשוב שמידת ענווה פירושה להיות 'שלומיאל'. ואינו כן, אלא ענווה אמתית משמעותה לקבל את המציאות איך שהיא, ובעיקר לקבל את עצמי איך שאני, להבין שכך הקב"ה החליט להתגלות בבריאה דרכי.
ידיעה זו גורמת לי לאהבה עצמית, שממלאת אותי במוטיבציה ורצון להביא ברכה לעולם עם הכשרונות שנתברכתי בהם, להשתלב בהנהגת הבורא עם הכלים העומדים לרשותי כדי להביא את העולם אל ייעודו.
אכן, בשבת אנו שובתים ממלאכה, אך זהו זמן איכות עבורנו, שנוכל להטעין את עצמנו בעושר רוחני לכל ימות השבוע, וזו הסיבה שששת הימים מתברכים משבת.
מפני שבשבת האדם עוצר ממרוץ השגרה ומתחבר ליוצרו, מזכיר לעצמו שיש בורא עולם שהוא בעל הכוחות כולם, שיש מנחה לעולם בכללותו וגם אותו בהשגחה נפלאה, כדי להשלים את התוכנית האלוקית.
שבת מלשון שביתה ומלשון תשובה, בשבת אני שובת כדי לשוב אל העצמיות שלי. סגולת השבת משפיעה על היהודי ענווה אמתית, והיא- להשלים עם מי שאני.
אני מעיד על הבריאה אבל בעיקר ראוי שאעיד על עצמי שאני קודש קודשים, 'אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא', אני חלק מתזמורת הרמונית שמנגנת ושרה את רצון ה' בעולם.
'ויהי אור' שיש לי כוח להצית מחדש את ניצוץ אור להביות האין סוף שבליבי ולהמליך אותו יתברך לעין כל.
את ההבנה הזו אנו למדים מאברהם אבינו שאמר על עצמו "ואנכי עפר ואפר", שיא הענווה, אבל ענווה שדרכה עשה ופעל- הפיץ דעת האמונה לכל עובר ושב, הקים הכנסת אורחים, התפלל עבור דורו, ולכן אומרים חז"ל(בראשית רבה ב, ג)"'ויהי אור' זה אברהם".
וממנו למדים על שבת, שובתים ממלאכה כדי שיהיה לנו את היכולת להתמלאות בתורה ובתפילה 'לתקן עולם במלכות שדי'.
תכונת הענווה מביאה את האדם לביטחון שבכל מקרה ומאורע שיארע עימו- טוב או חס ושלום להפך, לא ייחס לעצמו, אלא יקשר הכול לאמונה שיש כאן מנהיג לבירה שהחליט להתגלות דרכו באופן הזה ובצורה הזו, וכך להיות שותף במעשה בראשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
