ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הרב צבי יהודה מאד הצטער על כך, שבהספד על אדם אחד רומזים לביקורת על הרב, ומי יעיז לומר ביקורת על הרב?! המעשה קרה סמוך ל-ג' באלול, וכשהגיע יום ג' באלול, יום פטירת הרב, הרב צבי יהודה דיבר על הרב והתייחס לדברים.
נאמר בפרשה: "כי יקרה קן ציפור לפניך... שלח תשלח את האם" (דברים כב, ו), ואומרת המשנה במסכת ברכות: "האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך... משתקין אותו 1 ". כלומר, אם אדם אומר 'על קן ציפור יגיעו רחמיך' - כמו שנתת מצוה כזו שיש בה מידת הרחמים על הציפור, כך תרחם עלינו. או שאומר 'על טוב יזכר שמך' - משתקין אותו. ומסבירה הגמרא מאי טעמא: שעושה מידותיו של הקב"ה רחמים ואינם אלא גזירות. מידותיו של הקב"ה אינן רחמים במובן האנושי, כמו שאנחנו מבינים אותן, אלא גזירות אלוקיות.
המשיך הרב צבי יהודה ואמר: כל מי שהולך בדרכו של רבש"ע, המידות שלו אינן רחמים של חולשה אנושית, אלא הן גזירות אלוקיות. זה תורה! הרחמים, אהבת ישראל וההסתכלות של הרב על כנסת ישראל, לא היו מבוססים על רחמים אנושיים, אלא על גזירות אלוקיות, אהבת ישראל של הרב היתה מתוך הסתכלות אלוקית פנימית בענינם של ישראל. "ומי שמדבר בצורה כזו על הרב משתקין אותו!" הרב צבי יהודה אמר את זה בקול חריף מאד, בצעקה.
את כל זה סיפר לי הרב צבי יהודה, אגב כך שמשפחת הרב שהספיד את ר' חיים עוזר מקפידה עליו, והוא חושב, שזה מפני שלאחר שהוא אמר על דברי אותו רב "משתקין אותו", כך היה בפועל, ואותו אדם שדיבר שלא כהוגן על הרב - השתתק.
הרעיון הזה הוא עמוק. מידותיו של הקב"ה אינן מידות של רחמים אנושיים, אלא הן חכמה אלוקית על אנושית. אלו גזירות מוחלטות. וכך היתה גם אהבת ישראל של הרב. אח"כ מצאתי את הרעיון הזה בספר אורות 2 .
אנחנו ממשיכים את דרכו הגדולה של מרן הרב, דרך שלא כ"כ הובנה, ועדיין לא כ"כ מובנת לחלק גדול, ואולי אף לחלק הגדול בכמות, מת"ח שבארץ ישראל. הם לא יכלו בזמנו, ולא יכולים היום לעמוד על סוף דעתו.
הגמרא מספרת על ר"מ, שהיה מאיר עני חכמים, שלא יכלו לעמוד על סוף דעת 3 . ועוד מסופר עליו, שהלך לעבר שנה בעסיא, ולא היתה לו מגילה, אז הוא כתב את המגילה מלבו וקרא, והרי אסור לכתוב מגילה אלא מן הכתב, אלא שאני ר"מ ש"עפעפיך יישירו נגדיך" (משלי ד, כה), שכל התורה היתה לנגד עיניו 4 . כל התורה כולה נגד עיניו, ומפני גדלותו לא ירדו לסוף דעתו.
יש מדרגות מיוחדות של גדולים, שרק יחידים עומדים על סוף דעתם, ולפעמים לוקח דורות עד שהגדולה הזאת מתבררת, מובנת ומתפשטת. ואולם, בזמנו של מרן הרב, אף שלא עמדו על סוף דעתו, אלו שהכירו אותו, העריצו אותו הערצה אדירה.
ידוע שר' איסר זלמן מלצר, מגדולי התורה, בעל "אבן האזל" וזקן ראשי הישיבות בארץ ישראל, העריך מאד את הרב. מספרים שכשהוא ביקר אצל ר' חיים עויזר, הוא אמר: "אנחנו 'גדוילים' עד שאנחנו מגיעים לדלת של הרב. כשאנחנו עוברים את מפתן דלתו של הרב אנחנו מפסיקים להיות 'גדוילים'. אנחנו לא בסדר הגודל שלו". עוד מסופר, שר' איסר זלמן מלצר, שבנוסף להיותו למדן, היה גם צדיק, היה בהבראה יחד עם הרב בהר הכרמל, וראה את הרב מתפלל מנחה ביום חול בדביקות עצומה, ואז הוא אמר: "הלוואי שאני אתפלל נעילה, כמו שהרב מתפלל מנחה של יום חול בהבראה".
יש לנו דמות שאנחנו יכולים להתחנך לאורה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
