ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
חג מתן התורה הוא חג התורה שבעל פה. שייך הוא לחכמי התורה שבכל תקופה ותקופה. בכל דור ודור חוזר הוא מתן תורה מחדש, והיום הזה שניתנה בו התורה בעבר מסוגל הוא לכך. בכל שנה יש חזרה על מה שהיה, וכשם שחג הפסח הוא זמן חירות, כך חג השבועות מסוגל הוא לקבלת תורה מחדש בכל דור ודור. כאשר אנו חוגגים את חג השבועות איננו חוגגים מאורע שהיה בעבר ונגמר, אלא את מהותו של יום המתחדש בכל שנה ושנה.
הירושלמי 1 אומר: "בכל הקרבנות כתיב 'חטא', ובעצרת אין כתיב 'חטא'; אמר להן הקב"ה: מכיון שקבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם". ומסביר בעל 'קרבן העדה' שב"כל הקרבנות כתיב: 'ועשיתם שעיר עיזים אחד לחטאת', ובעצרת לא כתיב 'לחטאת' אלא 'שעיר עיזים אחד'", וזאת מכיוון "שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני ומקבלים התורה מחדש וכדאר"י אי לאו האי יומא וכו' הלכך אין שם חטאת ביום הזה". המציאות המחדשת את קבלת התורה בכל שנה ושנה היא הגורמת לכך שיתכפרו חטאיו של האדם בכל שנה מחדש. ישנה קבלת תורה מחדש, ובכל פעם שאנו קוראים בתורה את הפסוק "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" 2 ישנה קבלה נוספת ומחודשת.
לכל אחד ואחד
קבלת תורה זו המתחדשת בכל שנה ושנה היא לכל אחד ואחד. רב יוסף אומר 3 ש"אי לאו האי יומא דקא גרים - כמה יוסף איכא בשוקא" (לולי יום זה שגרם – כמה יוסף יש בשוק? כלומר, בזכות מתן תורה אני שונה מאנשים רגילים, ועל כן התקין הוא מאכלים מיוחדים בחג השבועות. אך לכאורה אין זה מובן מדוע הוא אומר ש"אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא"? הרי 'אי לאו האי יומא דקא גרים' לא היה כל העולם כולו מתקיים, ולא רק רב יוסף. אלא מכאן נלמד, שרב יוסף אינו מתכוון לנתינת התורה לכל העולם כולו ביום זה, אלא לקבלת התורה הפרטית שלו, ומכאן שיש לכל אחד קבלת תורה פרטית משלו.
קבלת עול של תורה
הירושלמי שם מדגיש ואומר ש"מכיון שקבלתם עליכם עול תורה - מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם". אין זה מספיק לקבל תורה, אלא יש צורך לקבל עול של תורה. העמל בתורה הוא עיקר העיקרים של התורה. את מצוות תלמוד תורה יכול האדם לקיים בזמן מועט ביותר, ניתן לקיימה אפילו במלה אחת של תורה; אבל עיקר התורה, החיים של התורה, הוא עולה של התורה.
את כל זאת למדים אנו כהקדמה לתורה, כהתקנה לתורה. ציווי התורה: "והתקן עצמך ללמוד תורה" 4 הוא כשלעצמו תורה קשה, עמוקה ומסובכת, ויש צורך ללמדו לעומק ככל לימוד אחר של תורה.
ההכנה לקבלת התורה
לפני תיאור מתן תורה, מתארת התורה על פני פסוקים רבים את ההכנה לתורה 5 , ופרשה זו היא לימוד לדורות. ההכנה לתורה היא עצמה תורה, והיא צריכה להיות "ביום הזה" 6 . יש צורך לחזור על כך בכל הימים ובכל הזמנים, אך במיוחד יש חשיבות לחזור על כך בימים אלו שלפני חג השבועות. ימים אלו מהווים הכנה לחג השבועות. לכן אין אנו אומרים תחנון מתחילת החודש. בימים אלו מתחיל כבר אור התורה להופיע, כפי שבמעמד הר סיני החל אור התורה להתנוצץ עוד קודם לכן, ולכן אין אומרים בימים אלו תחנון, כשם שאומרים הראשונים שביום שישי אין אומרים תחנון בתפילת מנחה, מפני שאור השבת מתחיל להופיע עוד קודם לכן. ההתרוממות של החג והשבת מתחילה עוד קודם לכן, ולכן אין אפשרות לומר תחנון. על כן צריכים אנו דווקא בימים אלו להתחזק בלימוד התורה ובהכנה אליה. צריכים אנו להיות שלמים ומסוגלים לקבל את דברי ה' בלימוד ובהכנה אליו.
יהי רצון שנזכה לקבל את התורה בכל הדרכים: באימה וביראה, באהבה ובשמחה ביחד עם כלל ישראל.
©כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר שליט"א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










