ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מנהגו היה להזמין את האושפיזין לפי הסדר הנפוץ יותר – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. סדר זה רומז למידות הקבלה, ולמרות שמבחינה היסטורית קדם יוסף למשה ואהרון, בכל זאת מאחרים את יוסף הרומז למידת 'יסוד' אחרי משה ואהרון.
פעם אחת פגש אותו אדמו"ר אנשים אחרים, שמנהגם היה להזמין את יוסף לפני משה ואהרון. (יש מנהג להזמין – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד). אמר להם אותו אדמו"ר – יש לי הוכחה שהסדר שלי הוא הנכון, שהרי ביום הרביעי הזמנתי את משה רבינו והוא בא לסוכתי, ולשיטתכם היה אמור לבוא יוסף הצדיק.
על סיפור זה השיב אבי מורי – אין זו הוכחה, אם הוא היה מזמין ביום הרביעי את יוסף הצדיק, באמת יוסף היה מגיע. כל אחד זוכה להתגלות לפי עניינו ודרך ההסתכלות המתאימה לו.
יש כאן נקודה חשובה בעבודת ה', שמתרצת קושיא בתחילת פרשתינו ובמקומות נוספים. הפרשה פותחת את פרשיית נדרים במילים - "וידבר משה אל ראשי המטות... זה הדבר אשר ציווה ה'. איש כי ידור נדר...".
על פתיחה ייחודית זו, שבה חסר הביטוי הרגיל, "וידבר ה' אל משה לאמר", מקשה הרשב"ם: "היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן? שלא נאמר למעלה וידבר ה' אל משה לאמר... והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה?".
עונה על כך הרשב"ם, שדברי משה נובעים מתוך דברי ה' בפרשיה הקודמת, שעסקה בקרבנות הציבור בחגים, וציינה שקרבנות אלו הם לבד מהקרבנות שידרו האנשים באופן פרטי ויביאו בעצמם למקדש, "לבד מנדריכם ונדבותיכם". נמצא שה' ציווה על הנדרים, ומתוך ציווי ה', העביר משה את הדברים לעם.
אולם גם אחרי תירוצו של הרשב"ם, דומה שהדברים צריכים ביאור, שהרי פרשיית החגים נחתמת בפסוק המציין שמשה כבר העביר את צו ה' לבני ישראל, "ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר ציווה ה'...". והדגישו חז"ל (עיין רש"י שם) שפסוק זה בא להפסיק בין שני הפרשיות, וללמד שדבר ה' על החגים נמסר לבני ישראל, ובפרשת נדרים התחיל דיבור חדש של משה רבינו.
נמצא שהתורה בכוונה נותנת את התחושה, שפרשת נדרים מתחילה כדיבור של משה, ונשאלת השאלה - מדוע ולמה?
ונראה, שההסבר נעוץ בנקודה בה פתחנו. כל מהותה של פרשת נדרים ללמדנו שדיבורו של אדם כה חשוב, עד שכשהוא נודר או נשבע בשם ה', דבריו הופכים למצווה של ה'. האדם יוצר לעצמו, כביכול, מצווה נוספת, שהוא מחוייב לקיימה כמצוות ה'. נמצא שדיבורו של האדם, המחובר לדבר ה', הופך להיות דבר ה'.
לפיכך, הפרשה פותחת בדברי משה, ללא שהיא מציינת קודם שה' ציווה את משה, וכך נוצרת התחושה שהציווי מגיע מפי משה, אך הוא מחייב כמצוות התורה מפי ה'. דבר האדם הופך להיות דבר ה'. וזה בדיוק העניין של פרשיית נדרים.
כמובן, באמת משה לא ציווה מפי עצמו, וכל הציווי הגיע כדברי הרשב"ם מפי ה', אך התורה כותבת בצורה כזו, כדי ללמדנו את היסוד שדבר האדם ממשיך את דבר ה', והופך לדבר ה'.
וזה הרעיון שבו פתחנו, שה' מתגלה כל פעם לאדם לפי העניין בו הוא שרוי. בפרשיית נדרים, ה' מתגלה וכותב בתורה, כאילו משה אמר את הדברים מעצמו, ללמד שדבר האדם הופך להיות מחייב כדבר ה', כי באמת בעומק הוא ממשיך את דבר ה'.
דוגמא נוספת לרעיון זה מצאנו בפרשה הקודמת. משה פונה לה' בבקשה למנות מנהיג חדש לעם ישראל. משה מכנה את ה' בביטוי ייחודי וחריג – 'אלוקי הרוחות'. רש"י מבאר שהתכונה המרכזית הדרושה למנהיג ישראל היא שידע להלך כנגד רוחו של כל אחד, ואכן ה' בוחר ביהושע שהוא 'איש אשר רוח בו'.
גם מרש"י זה אפשר לדייק את הרעיון שכתבנו. העניין של הרוח הייחודית הוא תכונתו של המנהיג, אך כיוון שכרגע זה הנושא בו עוסקים, ה' נקרא בפי משה בכינוי 'אלוקי הרוחות', המתאים לנושא.
וכך מצאנו ברש"י (שמות כ, ב) שה' "נגלה בים כגבור מלחמה, ונגלה כאן (במעמד הר סיני) כזקן מלא רחמים". כי ה' מתגלה כל פעם לפי העניין.
למדנו מכאן שדרכים רבות להופעת ה' בעולם, ובכל פעם גילויו לפי העניין, וגם אם לנו בעצמנו יש דרך מסויימת בעבודת ה', אל לנו לבוז לעובדים את ה' בדרכים נוספות, כי להם ה' מתגלה בדרכים אלו, ובלבד שהדברים הם לפי ההלכה ובהדרכת גדולי ישראל, ומכוונים לעבודת ה' באמת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
