ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
פסק הדין אותו אנו מביאים השבוע, עוסק בנושא של חיוב הוצאות משפט. נושא זה כבר להתייחסות רחבה במסגרת 'משפטי שאול' בעבר, וכעת אנו מביאים דוגמא לפסק דין של מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל בעניין.
המקרה: הבעל הגיש בבית הדין תביעה לשלום בית נגד אשתו, לאחר שזו עזבה בטענה שהוא התנהג באלימות כלפיה, וכן אין לו כח גברא. האישה נאלצה להוציא הוצאות כדי להשיב על טענותיו. כעת תובעת האישה מהבעל את הוצאות המשפט.
התביעה: האישה טוענת שתביעת הבעל לשלום בית היתה טרדנית ולא נעשתה בתום לב. על כן, על בית הדין לחייבו בהוצאותיה. סימוכין לכך היא מביאה מהעובדה שהוא פנה לשדכנית במקביל לתביעתו לשלום בית.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
15 - חיובי שמירה של גוי
16 - הוצאות משפט
17 - הסכמה לדון על פי חוקי המדינה
טען עוד
פסק הדין : על הבעל לשלם לאשתו את כל הוצאות המשפט.
הנימוקים: בשו"ע, (חו"מ סימן יד סעיף ה) פסק הרמ"א: "מי שאמר לחבירו שילכו לדון במקום אחר, ואמר לו: לך ואני אבוא אחריך, והלך, והשני לא הלך אחריו - צריך לשלם לזה שהלך כל יציאותיו".
מבואר בדבריו,שכאשר גרם התובע הוצאות לנתבע על ידי כך שגרם לו ללכת למקום מסוים – הוא חייב לפצות אותו מדינא דגרמי.
הישועות ישראל (סימן יד ס"ק יד) לומד מדין זה של הרמ"א, שגם במקרה בו התובע הגיש תביעת סרק ובכך גרם לנתבע להוציא הוצאות עבור הגנתו – הוא חייב לשלם לו אותם מדינא דגרמי: "…במקום שכפה המלוה את הלוה ונמצא שהמלוה שיקר בתביעתו, שנתברר שלא היה חייב לו - בזה וודאי חייב המלוה להחזיר לו ההוצאות, שהרי ע"י כפייה שלו הוצרך להוציא הוצאות, והרי אבד מעותיו של זה ע"י גרמתו, ודמי ממש ל"לך ואני אבוא אחריך".
כלומר, נקודת המוצא שבמצב רגיל אין הצד המפסיד חייב בהוצאותיו של הצד המנצח, תקפה רק אשר התביעה נעשתה בתום לב. אמנם, כאשר התביעה נעשתה שלא בתום לב – התובע נחשב לגורם היזק לחבירו וחייב לשלם לו את הוצאותיו. הרב ישראלי פסק למעשה בפשטות כדעת הישועות ישראל שאין לחלק בין "לך ואני אבוא אחריך" לתובע שבא במרמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
