ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לנוכח העובדה שאחרי הכול התפרעות הערבים הרבה יותר חמורה ומקיפה הם ישתמשו בכל הסבר שאפשר להיתלות בו, כגון שהם עניים ומחוסרי עבודה והמדינה הזניחה אותם ולא השקיעה בהם משאבים. בדרך זו גם מקבלים טיעונים אנטישמיים, כגון שקניית בתים על ידי ערבים בשכונות יהודיות היא ביטוי לשוויון, ואילו קניית בתים על ידי יהודים בשכונות ערביות היא התגרות והפליה שמצדיקה התפרעויות קשות.
הציבור הרחב
מצד אחד, למזלנו, רוב הציבור יותר חכם מהמומחים ומהפרשנים הללו ואינו מקבל את פרשנותם. אולם מצד שני, לצערנו, אין לציבור תפיסת עולם מוסרית־חברתית טובה יותר, ולכן אף שהוא יודע שמדובר במאבק לאומי אין לו פתרון מוסרי משפטי חליפי. זו הסיבה שהמומחים והפרשנים למיניהם מזלזלים בציבור הרחב ומתעלמים מתחושותיו הצודקות. שכן כל עוד אין מעמידים דרך חלופית להתמודד עם המלחמה הגדולה שעם ישראל נמצא בה כבר דורות, קשה לקבוע אסטרטגיה שיטתית על סמך אינטואיציות טובות.
יתר על כן, יש מאלה שמבינים שההתקפות הערביות נובעות משנאה עמוקה למדינה היהודית אשר מתבטאים באופן שאינו צודק וגם אינו מעשי, כגון "להרוג את כולם" או "לגרש את כולם". בעוד שבפועל האוכלוסייה הערבית אינה מקשה אחת, יש שהשלימו עם קיומנו ומהם שאף מרוצים מכך, יש אדישים שנמצאים בתווך, ורבים עוינים אותנו בדרגות שונות, עד רמה של אויבים ממש.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
642 - סגולת עם ישראל
643 - המאבק בלאומנות הערבית
644 - מתוך טהרת המשפחה נתעלה לטהרה מלאה
טען עוד
הכרה בערך הלאומיות והדת
ראשית, צריך להכיר בהשפעה המרכזית של הלאומיות והדת על האדם. אומנם נכון, מבחינה מסוימת כל אדם לבדו הוא עולם מלא, והוא יכול בהחלטתו לבחור ללכת בדרכו של העם, הדת והתרבות שבה גדל או לבחור בדרך אחרת. אולם ההשפעות של הלאומיות והדת עצומות, עובדה שניתן למצוא דפוסי התנהגות שווים אצל כל בני העם הערבי בכל המדינות הרבות שבהן הם חיים. לצערנו, בתקופתנו תרבות זו מתגלה אצל רבים בנטייה להעריץ כוח ולנהוג באלימות, כשהדת והלאומיות הן הצידוק לכך. אין זה מוכרח להיות כך. יש בדת המוסלמית ובלאומיות הערבית צדדים חיוביים, שאם מנהיגיהם יבחרו להדגישם יוכלו להדריך את שומעי לקחם בדרך של תרומה לעצמם ולחברה, והגבורה שטבועה בתרבותם תהיה גבורה של ריסון היצרים, נדיבות ופתיחת הלב.
המלחמה על הריבונות
כדי לנצח עלינו להגדיר תחילה את המטרות הלאומיות שלנו ולהתקדם אליהן.
המטרה העמוקה של אויבינו היא לפגוע בזהותה היהודית של מדינת ישראל ולמנוע מהעם היהודי לחזור לארצו כדברי התורה והנביאים. לכן מאבקם מופנה נגד הריבונות שלנו על הר הבית ונגד ההתיישבות ביהודה ושומרון, כמו גם בנגב ובגליל ובערים עם אוכלוסייה מעורבת. ככל שיהיה ברור להם יותר שכל התקפה עלינו גורמת לתוצאה הפוכה - אנחנו נתחזק והם ייחלשו.
ירי הטילים על ירושלים הוא הזדמנות להחליט על התרת כניסת יהודים להר הבית בלא שום הגבלה של מספר ושעות וקביעת מקומות תפילה מסודרים ליהודים. במקביל חובה להחליט שמעתה כל התפרעות על הר הבית תגרור את סגירתו בפני הערבים למשך כמה ימים או כמה שבועות. כמו כן צריך לאסור באופן מוחלט על כל מסית או מתפרע לעלות להר הבית.
שלילת אזרחות ותושבות
מכיוון שהמלחמה היא על הריבונות הישראלית, אין להתייחס לפגיעה בדגלי ישראל או בסמלי המדינה, וקל וחומר פגיעה ביהודים או בבתי יהודים מפני שהם יהודים, כאל פשע פלילי רגיל אלא כהרמת יד נגד המדינה והעם היהודי והצטרפות אל האויב. לשם כך צריך ליצור כלים משפטיים לשלילת האזרחות במקרים הרגילים של התפרעות על רקע לאומני, ושלילת התושבות וגירוש כאשר מדובר בהתפרעות חמורה. וזאת בנוסף לענישה במסגרת הפלילית הרגילה.
בפועל ישנם חוקים ותקנות שעוסקים בהסתה, אולם משתמשים בהם בעיקר נגד יהודים, ורק כאשר הארץ בוערת ואין ברירה משתמשים בהם כנגד ערבים. כדי למנוע זאת צריך ליצור כלים משפטיים ברורים שמתאימים למציאות שלנו.
התפיסה המוסרית המושחתת
לצערנו בהיעדר תפיסה ריבונית מוסרית כוללת, גם הכלים המשפטיים שכבר נוצרו בעבר בפרקליטות ובמשטרה, כגון הקמת המחלקה לפשיעה לאומנית, כוונו בעיקר נגד היהודים. וזאת על סמך התפיסה המוסרית המושחתת שאינה מכירה במקום המרכזי של הלאומיות והדת תוך ניסיון מעוות ליצור שוויון בין שני הצדדים. מכיוון שבמציאות אין שוויון, התפיסה המושחתת הזאת נצרכת להטות את הדין לכיוון הערבי כדי לנסות לאזן את המציאות. כמו לדוגמה דבריו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, שלמרות שאין לסבול פגיעה באזרחים הפגיעה בערבים חמורה שבעתיים, מכיוון שהם מיעוט. הוא אומנם מחק את דבריו אבל לא חזר בו, כי עמדתו נשענת על שחיתות מוסרית שנובעת מהתכחשות למלחמה של האויב הערבי והתכחשות לזכויות העם היהודי על ארצו.
כיוצא בזה כתבו עשרות מרצים באקדמיה לאומנויות 'בצלאל' שהם תומכים במאבק של הסטודנטים הערבים שלהם בכיבוש. כאשר הם עושים את זה בשם המוסר, הם מחללים את המוסר ומפריעים לחברה לתקן את חייה באופן מוסרי.
אכיפת החוק
מכיוון שהציבור הערבי מורכב מאויבים ואזרחים הגונים, וקו הגבול ביניהם אינו ברור ויש ביניהן מדרגות שונות - מדינת ישראל צריכה למצוא את הדרך לתמרץ ולתגמל את מי שמתקדם לכיוון של תמיכה והזדהות עם המדינה היהודית, ולפגוע בחומרה במי שנלחם בנו.
הדרך העיקרית לכך היא באכיפת החוק על הציבור הערבי בכל השטחים - חוקי הבנייה והתכנון, חוקי המס, איכות הסביבה, נהיגה בכבישים, החזקת נשק, וכמובן כל התפרעות. באופן טבעי הערבים שמכבדים יותר את הריבונות הישראלית גם שומרים יותר על החוק, וכך שמירת החוק תתגמל את הטובים.
כהמשך לכך יש ליצור כלים חוקיים ומשפטיים לפיהם כל המוסדות והרשויות המקומיות שמחנכות לכבוד לריבונות הישראלית זוכות להעדפה, ואם להפך - אזי לקיצוץ בתקציב עד ביטולו.
בהעדר חוק התקציבים משחיתים
מדינת ישראל השקיעה הון עתק בחברה הערבית, אולם לא הצליחה לקרב את הציבור הערבי לעמדה אזרחית הגונה ונאמנה, כפי שכל מיעוט לאומי או דתי בכל מדינות העולם נדרש לה. להפך, מכיוון שלא נוהלה מלחמת חורמה באויב הערבי ובעוינות האידיאולוגית, וההסתה נגד הריבונות הישראלית נמשכת באין מפריע, ההשקעה העצומה הזאת במקום להועיל לחברה הערבית תמרצה את העמדות הרעות, כפויות הטובה. בפועל היא מעצימה את העמדות שמחנכות את הנוער לתרבות של שנאה, אלימות ופשע. שכן במצב הנוכחי, פעמים רבות ככל שהאדם יהיה יותר אלים וחצוף הוא יקבל יותר, ולעומתו האדם ההגון נדחק לשוליים ויסבול מנחת זרועם של כל הבריונים האידיאולוגים והפושעים.
במקום שהציבור הערבי יאשים את מנהיגיו שחינכו את הנוער לאלימות, שנאה ופשיעה, יודה בפה מלא על כל הטוב שזכה לקבל כאזרחי המדינה היהודית ויצטרף לתמיכה וקידום מדינת ישראל על זהותה היהודית - רבים בציבור הערבי מגנים את מי שרוצה להתקרב למדינה היהודית ומקדמים את שונאיה.
הנה לדוגמה, חבר הכנסת מנסור עבאס עשה מעשה ראוי. הוא הלך לבית כנסת שנשרף על ידי פורעים ערבים ואמר שמעשיהם מנוגדים לערכי האסלאם וראוי שהציבור הערבי ישתתף בתיקון בית הכנסת. בתגובה אמרו חבריו למפלגה שהוא עבר את כל הגבולות ומעמדו כיושב ראש המפלגה התערער.
אגב, מעבר לוויכוח אם נכון להקים ממשלה שנתמכת על ידי מפלגה ערבית, חובה עלינו להעריך את ד"ר מנסור עבאס על הדרך החיובית שהוא סולל, ולנסות לסייע בידו תוך תקווה שלא ייפגע ולא יישבר וישמש דוגמה לרבים אחרים שילכו בעקבותיו.
תיקון לומדי התורה
כדי להכין את התשתית להתמודדות עם אתגרים אלו צריך לחזור ליסודות. ככל שנזכה יותר להתגדל בתורה ובהבנת תפקידנו בעולם, ביישוב הארץ ובהקמת מדינה מפותחת מבחינה מוסרית־חברתית, מדעית וכלכלית, צדקתנו תבהיק יותר, ועמי העולם ובכללם הערבים יכירו בצדקת זכותנו על ארצנו ויסייעו לנו ליישבה, כדי שמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
לשם כך עלינו ללמוד תורה כראוי, באופן שמשפיע על המציאות ומכוון אותה. במקום הלימוד המנותק מהחיים, שנקרא בטעות "לשמה" - ללמוד אליבא דהלכתא ואליבא דהחיים. לימוד שמגדל אנשים טובים בכל תחומי החיים, עד שיהיה ברור שככל שאדם קשור יותר לתורה כך הוא זוכה ליותר ברכה בעבודתו, וככל שציבור קשור יותר לתורה קמים מתוכו יותר מדענים, מומחים, יזמים ואנשי מקצוע מובחרים בכל התחומים. בהשראת לימוד זה גם נוכל ליצור את הכלים המשפטיים המתאימים כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים שניצבים לפנינו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
