ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
"ויחן שם ישראל" - כאיש אחד בלב אחד. "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה. "ותגיד לבני ישראל" - עונשים ודקדוקין פירש לזכרים דברים הקשין כגידין (רש"י, מכילתא).
גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים שנאמר (ישעיהו לב, ט) "נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי", אמר ליה רב לר' חייא נשים במאי זכיין? (ברכות יז.). שאלה זו של רב לר' חייא לכאורה תמוהה ביותר, התורה הקדושה ניתנה לכל עם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, ולא זו בלבד אלא שהיתה פניה ישירה לנשים עוד לפני האנשים "כה תאמר לבית יעקב", אם כן מדוע נחשוב שזכותן של הנשים בתורה תהיה פחותה מזו של האנשים?
מצות עשה ללמוד חכמת התורה וללמדה, ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים אבל לא בנקבות, שנאמר (דברים יא, יט) "בניכם", ודרשו זכרונם לברכה (קידושין כט:) ולא בנותיכם (ספר החינוך מצוה תיט). מכיון שהנשים אינן מצוות בלימוד התורה, ולימוד התורה היא המצוה המרכזית ביותר בתורה, שבה יש לעסוק תמיד כמו שנאמר (יהושע א, ח) "והגית בו יומם ולילה", לכן שאל רב לר' חייא נשים במאי זכיין, אם אינן מצוות בלימוד התורה, מדוע גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים? ועל זה משיבה הגמרא, באקרויי בנייהו לבי כנישתא (בכך שמביאות את בניהן, תינוקות של בית רבן, ללמוד אצל רבם בבית הכנסת), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (ובכך שמאפשרות לבעליהן ללמוד בבית המדרש משנה וגמרא), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (וממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת). זו היא הסיבה שלנשים יש זכות עצומה במצוות תלמוד תורה, אבל בתורה עצמה ברור הוא שחלקן לא ייגרע, ולא על כך שאל רב לר' חייא נשים במאי זכיין, כי התורה ניתנה לכולם, ולכל אחד ואחת יש בה חלק.
כדי להבין מושג זה יש להרחיב מעט, יש אנשים החיים בתחושה שהתורה שייכת רק לאברכים ובני תורה, אבל נשים מה להן ולזה.... יש החושבים שהתורה נמצאת בגבולות פיזיים כאלו ואחרים, ומכאן ואילך מדובר בעולם של חולין שאין לו כל קשר לתורה, יש אנשים שאצלם התורה שייכת לגבולות ההלכה, עשה ולא תעשה, וכל מה שמעבר לכך אינו שייך לעניין, יש הרואים בתורה מקור השראה, יש הרואים בתורה ספר היסטוריה וחוקים, ועוד כהנה וכהנה, אבל האמת היא שכל אלו, מכל צדי המתרס, לוקים בהבנת מהותה של המתנה הגדולה שקיבלנו בחג מתן תורתנו.
מורה מורנו הרש"ר הירש זצ"ל בתיאוריו על מהותה של התורה הקדושה נותן לנו אפשרות להבין קצת יותר, מה היא אותה מתנה שקיבלנו: זיקת התורה לאדם המצוי – בכל התורה כולה לא תמצא דבר שאינו נוגע לאדם בכל גווניו, מצביו ותחושותיו. אין לך דבר בתורה שאינו נוגע לאדם בחייו כיחיד וביחסיו עם החברה והמדינה. בשום פנים לא יוכל אדם להצביע על דבר בתורה ולטעון, שהוא רחוק ממנו וכי הוא חסר כל ערך ממשי לגביו. על פי התורה מכיר כל אדם את תפקידו בחיים, ולאורה הוא רואה בבהירות את מהותם של כל העצמים ותפקידם בבריאה, והוא לומד להתבונן ולהבין את העולם בתור בריאתו של ה', ואת מקומו שלו בבריאה. כך נפתרות לפניו כל חידות העולם, האנושות והעמים, והוא מגיע לכלל הבנה רוחנית וכח מוסרי איתן לעשות את דרכו בחיים כאדם חושב ומתבונן.
היפלא, איפוא, שמשוררי האומה וחכמיה מפליגים כל כך בשבחה של תורה ומרבים עליה דברי הערכה ומחשבה? חוקי התורה ממלאים את כל הווייתו של האדם והיא שופעת עליו אורה ושמחה. "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט, ח-יא). התורה היא הנכס היקר והנשגב ביותר.
תורת האדם ועושר גווניה – התורה מגוונת כמו החיים עצמם. היא אינה מוגבלת ואינה ניתנת לצמצום, כמו כל ההתפתחויות בחיים. היא הורתם ויולדתם של החיים, והיא המחנכת ומדריכה אותם. היא מקיפה את כל החיים, על כל גווניהם, נסיבותיהם ותמורותיהם.
"וזאת תורת האדם" (שמואל-ב, ז, יט). ברם תורה זו מכילה את הכל במובן הרחב והנשגב ביותר. אלוקים כבורא היקום, כמחוקק, כשופט, כאבי האנושות, כמחנך ומדריך, כמנהיג הטבע ותולדות האדם, גילוי השכינה בהפעלת תהליכי הטבע, ותפקיד האדם במסגרת הטבע ובמסגרת תולדות האנושות לתקופותיה – זה תוכנה של התורה. ולכן היא פונה לכל אחד מאתנו ואומרת לנו: " לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יא, יד). אין בתורה דבר אשר הוא נשגב מבינתך, ואשר לא תוכל לעשותו בלבבך וברוחך.
(כתבי רש"ר הירש - יסודות החינוך חלק ב', עמ' קנז, קפד-קפה).
בתורה יקרה זו, המקיפה הכל, וממלאת את כל הווייתו של האדם ושופעת עליו אורה ושמחה, יש לכל אחד ואחת חלק שווה ומלא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
