ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
1. כשאנחנו שוטפים כלים ביום חול, אנחנו משתמשים בדרך כלל בסקוטש ברייט, שהוא בלוע במים, וכשאנחנו לוחצים עליו המים יוצאים מתוכו. פעולה זאת אסורה בשבת כי היא תולדה של מלאכת מכבס. לכן בשבת נשתמש או בננס פלסטיק המכונה "סקוטש שבת". הפוסקים כדעת הרב מרדכי אליהו משתדלים לקחת מברשת שמחוברת לה ידית והם אוחזים בידית ולא בחוטי המברשת עצמן.
2. בדרך כלל כשאנחנו שוטפים כלים אנחנו בוררים אותם. כלומר, מוציאים כל כלי לפי הסוג שלו וככה שוטפים אותו. למשל, קודם כל בוחרים את המזלגות מתוך הערימה שוטפים. אחר כך שוטפים משם את הכוסות וכן על זה הדרך. אסור לעשות זאת בשבת, זו מלאכת בורר האסורה בשבת. לכן, בשבת אנחנו נוציא את הכלים מהערימה בסדר אקראי. קודם כל את מה שמונח למעלה- נוציא אותו ונשטוף אותו, אחר כך את זה שמתחתיו. חשוב לדעת שאחרי שהוצאנו את הכלי בצורה אקראית כדי לשטוף אותו, שטפתי אותו והוא אצלי ביד, אחר כך מותר לשים אותו במקום המיועד לו במייבש הכלים למרות שהתוצאה הסופית תהיה שבעצם עכשיו הכלים הנקיים ממוינים. חשוב להגיד שעצם השטיפה עצמה מותרת והיא לא ברירה- מכיוון שהלכלוך מוגדר כחיצוני לכלי ולא מעורבב בו. בנוסף, אין בעיה שתהיה בתחתית הכיור מסננת שתסנן את הנוזלים מכיוון שכאן מדובר בהפרדה בין שני גורמים ששניהם אינם רצויים- המים הזורמים לביוב והפסולת המושלכת לפח.
3. הרבה פעמים אנחנו רוצים לשטוף כלים במים חמים- כדי שלנו יהיה נעים וכדי שהכלים יישטפו כמו שצריך. הבעיה היא שכאשר אנחנו פותחים את ברז המים החמים אנחנו מכניסים לתוך הצנרת מים קרים ומחממים אותם- וזהו למעשה בישול האסור בשבת. אבל, חשוב לדעת, שאם המים החמים בברז הם למעשה פושרים ואין בבית מערכת מהירה לחימום מים. ואין בוילר שדולק או בוילר שעתיד להידלק במהלך השבת- אפשר להשתמש במים הפושרים וחשוב לדעת זאת בעיקר בלילות החורף שבהן שימוש בשטיפה במים קרים יכולים להיות צער גדול ופגיעה בקדושת השבת.
4. בסוף השטיפה, הצטבר לכלוך בתחתית הכיור במסננת. חכמים אסור להזיז בשבת דברים שאין בהם צורך- מוקצה. לכן, אנחנו נוציא את המסננת וננער אותה בתוך הפח ולא ניגע בפסולת עצמה. בנוסף, סירים, מחבתות ותבניות אפייה ריקות- הם כלי שמיועד לבישול בשבת. משום כך, אסור להזיז אותם אלא אם כן צריכים את המקום שבו הם מונחים. לכן לא נשטוף אותם, אבל אם הם נמצאים בכיור ומפריעים מותר להזיז אותם הצידה למקום אחר.
5. בשבת מותר לטרוח רק עבור יום השבת ואסור להכין לחול. לכן, באופן פשוט, היה מותר לשטוף כלים רק אם מתכוונים לאכול בהם שוב בשבת. ואם למשל הסתיימה סעודת הבוקר בכלים בשריים וסעודה שלישית מתוכננת להיות חלבית בכלים חלביים- אין לפי זה היתר לשטוף את הכלים הבשריים בשבת. לעומת זאת, הפוסקים כתבו שמותר לסדר את מיטות הבית הגם שלא מתכוונים לישון בהן בשבת ואין בזה הכנה לחול כיוון שכך אנחנו מכבדים את השבת ודואגים שהבית ייראה מסודר במהלך יום השבת. לפי זה, אדם שמראה הכלים המלוכלכים מפריע לו, וכך אצל רבים, מותר לו לשטוף את הכלים בשבת גם אם הוא לא מתכוון להשתמש בהם שוב כדי שהבית ייראה מסודר והשבת תהיה מכובדת.
6. כיוון ששטיפת הכלים מותרת רק לכבוד השבת, כדאי לחשוב איך גם יוצרים תחושה כזו בלב. אפשר למשל להציע לבני הבית העסוקים בשטיפה להמשיך בשירה או בדברי תורה שלא הספקנו במהלך הסעודה. וכך גם שטיפת הכלים תהיה מחוברת לאווירה של יום מנוחה. הפסקה מעיסוק בטרדות היום יום, ועיסוק במה שחשוב לנו באמת- משפחה, לימוד והתחברות לאווירה הרוחנית המרוממת של יום השבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
