ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
בפרשתנו נאמר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא, אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּו."ֹ
כותב הרב הקדוש רבי אליעזר מויזניץ זיע"א בספרו 'דמשק אליעזר': "אם רוצים לקנות קנין עולם לעבדות ה' יתברך, אזי- 'עברי'. כדאיתא בספרים הקדושים שהעצה לזה הוא לחשוב תמיד שהוא רק 'עובר' אורח בעולם הזה.
היינו, כדי שהאדם יזכה למעלה העליונה להיות עבד ה' בשלמות, עליו לזכור שהעולם הזה פרוזדור לטרקלין, חולף ועובר, ושגם הוא בסך הכל אורח ולא חי פה לנצח. ידיעה זו מכניסה באדם הבנה כיצד ראוי לנצל את החיים. כל היחס של האדם למושג הזמן משתנה כי 'אין לך אדם שאין לו שעה' (אבות ד, ג).
ממשיך בעל 'דמשק אליעזר': זאת ידוע, ששמירת שבת קודש הוא עיקר גדול בעבדות הבורא יתברך שמו. על כן אומר הכתוב 'שש שנים יעבוד', כי שנים פירושם ימים כידוע, שיעבוד רק שש ימים, 'ובשביעית', בשבת קודש, 'יצא לחפשי' שלא יעבוד, ואז 'יצא לחפשי חנ"ם' שעולה בגימטריה 'גהנם', היינו ינצל מדינה של גהנם.
כלומר שבת היא 'מעין עולם הבא', היא דוגמת ה'גן עדן' בזה העולם. כי על ידי שמירת שבת קודש האדם זוכה להיות מחובר לנקודת החירות שבתוכו. במשך השבוע יש סכנה שהאדם יהיה עבד לתאוות הגוף. יהודי עלול לרדוף אחר קניינים חומרים ולשכוח את סיבת בריאתו ומה יהיה באחריתו. ובשבת קודש יש לאדם מנוחת הנפש, ויכולת לצאת חופשי מהשעבוד לגשמיות.
מוסיף 'הדמשק אליעזר': ולשמירת שבת קודש, הסגולה שיחשוב האדם 'אם בגפו יבא בגפו יצא', שלא יקח איתו כלום מהונו ורכושו. אך 'אם בעל אשה הוא', אשה רומזת לתורה, כפי שהגמרא דורשת (יבמות סג, ב), אם דבק ועסק בתורה הרבה אזי 'ויצאה אשתו עמו' כי "אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר "בהתהלכך תנחה אותך" (אבות ו, ט).
מהפסוק "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בראשית טו, יג), אנו למדים שהגר בא לארץ כדי 'לגור' ולא בשביל ישיבת קבע. הוא בעצם אורח שבמהותו שוהה במקום לתקופה קצרה, ואינו בעל קביעות.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על סוכות) מביא בשם ספרים 'קרן לדוד' ו'ערוגת הבושם' כי ישנם שני אופנים להבנת המושג גר- אורח'.'
ספר 'קרן לדוד' ביאר, כי אדם שחי בעולם הזה כמלאך ועובד את ה' רק בעניינים רוחניים, הוא בבחינת 'גר ולא 'תושב', בגלל שאינו עוסק בעבודת הגשמיות. שהרי באמת תכלית ירידת הנשמה לכאן, לעולם העשייה, בשביל שהאדם יעסוק בגשמיות לשם שמיים ויקיים 'בכל דרכיך דעהו". וספר 'ערוגת הבושם' מדבר מהאופן השני- לאדם יש נשמה אלוקית, ותכלית הנשמה היא לרדת כאן למטה לתוך הגוף, לקדש ולהעלות הגוף למעלה. אם האדם עוסק בגשמיות לא לשם שמיים, אז הנשמה מרגישה כמו בתוך בית האסורים, שהרי ירדה מכסא הכבוד, מעולם התענוגים, ומה יש לה להיות בתוך גוף שמחפש הנאות גסות. וכך מרגישה היא כמו 'גר' ואורחת בעולם הזה.
מובא בספר 'ברית כהונת עולם': "'גוף נשמה' עולה בגימטריה 'ימיו כצל עובר', 'גוף ונשמה' עולה בגימטריה 'תמים'". תפקידו של האדם שיהיה ו' החיבור בין גוף לנשמה, שלא יהיה נתק ביניהם. כי אם כל אחד לעצמו וכל אחד מושך לכיוון שלו אז למה לו חיים, מרגיש הוא טעם גיהנום, ימיו ריקים וחסרי משמעות, חולפים ועוברים לידו כצל עובר ופורחים כלא היו.
ואילו, 'תמים' הכוונה לשלמות. שלמות של יהודי היא כשהוא מאחד גוף ונשמה ביחד. שמשתמש באבריו לעשות נחת רוח לאביו שבשמיים. כשהגוף משרת את רצון הנשמה, הוא הופך להיות מרכבה לקדושה. חיים כאלו הרי הם שלמים, ואדם חי בהם באחדות כוללת, בצורה מלאה ומוארת.
זמן של שלמות זו הוא בשבת קודש. בעוד שבששת ימי השבוע הכל חולף ועובר, הרי ששבת היא קביעה וקיימא- קבועה וקיימת לעולם. השבת נקראת בזוהר הקדוש 'יומא דנישמתין', יום הנשמות- רוחניות וחיבור לאלוקות ברמה הכי גבוהה. יחד אתה יש התענגות באכילה ושתיה, והעלאת הנאות הגוף לעבודת ה'. כך זוכה האדם לקיים 'בכל דרכיך דעהו', לחבר גוף עם נשמה ולחיות בבחינת 'תושב' בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
