ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הפתרון לשאלה נמצא רק בסוף פרשתנו, וז"ל הכתוב: "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" (שם ו' כ). רק חיבור שני המקורות הללו יחד נותן את התמונה הכוללת.
מדוע עניינים רבים בתנ"ך, מתבארים רק בדרך של צירוף פרשיות, המפוזרות במקומות שונים בתנ"ך?
התנ"ך כולו, הוא ספר אחד המורכב מעשרים וארבעה ספרי משנה. לפיכך, התמונה במלואה תתברר רק מעיון בכל המקומות שבהם התנ"ך עוסק במאורע מסוים או ברעיון מסוים. חז"ל ביטאו רעיון זה גם בקביעה, כי דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה פ"ג, ה"ה). ההופעה של נושא מסוים בכמה מקורות, מאפשרת להשוות ביניהם ולקבל העמקה נוספת וממד נוסף.
הנביא ירמיהו פָּתַח פֶּתַח -להבנת התופעה, ואלו דבריו: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהוָה וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (כג, כט, עיינו גם שבת פח, ע"ב; סנהדרין לד, ע"א; ספרי במדבר פרשת בהעלותך, פיסקא קב ועוד). הנביא מבאר לנו שכיוון שמקור הדברים הוא אלוהי, לנו כבני אדם, בשר ודם אין אפשרות לקלוט את כל המסר השמיימי בפעם אחת, ולכן הדיבור האלוהי מתפוצץ ומתפצל לכמה הופעות, מה שמאפשר לנו כבני אנוש לקלוט אותו.
כך מגדיר את התופעה התלמוד הירושלמי: "'שוא' ["וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא"] (דברים ה, יז) ו'שקר' ["לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"] (שמות כ, יג), שניהם נאמרו בדיבור אחד, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. 'זכור' ["זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"] (שם, ח) ו'שמור' ["שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"] (דברים ה, יב), שניהם בדיבור אחד נאמרו, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. ...וכן הוא אומר 'אחת דיבר אלהים (בדיבור) שתים זו שמע(נו)תי' (תהילים סב, יב). וכתיב 'הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע' (ירמיהו כג, כט)" (נדרים פ"ג, ה"ב).
התמונה המלאה מתקבלת רק בלימוד של כל ההופעות ביחד, השוואה ביניהן ואיחודן לתמונה שלמה.
הבנה מסוג זה בנויה על אמונת אומן שכל התנ"ך הוא ספר אחד גדול, שמקורו בשמים. חלקו הראשון – 'תורה', ניתן למשה בסיני מפי הגבורה. חלקו השני 'נביא' ניתן בנבואה לנביאי ישראל מיהושע ועד לחגי זכריה ומלאכי. חלקו השלישי נכתב ברוח הקודש, ונחתם עם סיום כתיבת מגילת אסתר. מאז אין להוסיף ואין לגרוע מספר זה, אפילו קוצו של יו"ד. המסר יכול להתפזר בתוכו על פני כל החלקים.
גם סיפור הולדתו של משה רבינו נשבר לרסיסים, עם נפילתו מגבהי מרומים למציאות גשמית ונתינתו לבני אדם שיצירתם מעפר וסופם לעפר.
כאמור, רק חיבור של החלקים יחד נותן לנו את הפתרון השלם. העיסוק בתורה מאפשר לאחות את השברים הגשמיים למציאות רוחנית אחת, שמקורה באל אחד יחיד ומיוחד.
נשוב ונדגיש, גם הסבר זה משתלב במערכה על האחדות, שהיא הבסיס לקיומנו והצלחתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
