ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
בימים אלה, כולנו גם עסוקים בהתבוננות, (ובירור אופן ההתייחסות הנכון), לדגל שמניפים 'נוער הגבעות', דגל של ישוב הארץ, להט אידיאליסטי מלא אמונה והתלהבות של בני הנעורים, דגל של ניסיון לחיות חיים מעשיים מלאים בקדושה והגשמה...
ליהדות יש נקודה מבט ייחודית מאוד בנוגע לגיל הנעורים, השונה מהמקובל בעולם כולו, ואם נקשיב לה, היא יכולה לסייע לנו במציאת המוסד החינוכי ובבניית התהליך החינוכי הנכון לבני גיל הנעורים.
להבנת העניין, אצטט כאן סיפור שסיפר הסופר אברהם שוער, שלמד בילדותו בחברותא עם מרן הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל. בזמן לימודם היה הרב קוק בן 13, ואברהם שוער בן 12 בלבד. וכך תיאר הסופר את אותם ימים:
"התמדתו של הנער אברהם-יצחק הייתה נפלאה... יום אחד אמר לי, החלטתי ששני לילות בשבוע נלמד 'משמר' עד עלות השחר.
זוכר אני 'ליל משמר' אחד... למדנו בצוותא מסכת חולין, התפלפלנו זה עם זה בהלכה, אני עמדתי על דעתי, חזרנו והתווכחנו ולבסוף השלמנו בינינו. השעה הייתה מאוחרת. אנחנו למדנו על הבימה. מסביב לנו הס, דממה...
והוא אומר לי בקול רווי סוד: הידעת, אפשר שרק אנחנו שנינו מקיימים עכשיו את כל העולם כולו, אפשר דן ה' בשעה זו את העולם, ושוקלים עתה את עוונותיהם של בני האדם, והעוונות מכריעים את הכף, ומיכאל המלאך הולך ונוטל את דברי תורתנו ומניחם על כף המאזניים של זכויות, ודברי התורה שלנו מכריעים את הכף לזכות.
נמצא שאנחנו זכינו לקיים את העולם כולו, ואנחנו – אך ילדים קטנים... הוא מדבר, ואני נישא בעולמות עליונים. רואה אני כמעט בחוש את הפמליא של מעלה... שוקלים את מעשיהם של בני האדם, והנה מניחים על הכף את דף התלמוד אשר במסכת חולין עם הרש"י והתוספות והמהרש"א...". (מלאכים כבני אדם).
אחת הנקודות המאתגרות היום את העולם המערבי היא אתגר גיל הנעורים. בגיל זה, הנער הוא לא ילד ולא מבוגר. זהו גיל מעבר, שבדורות האחרונים הולך ומתארך. יותר ויותר אנשים, מאריכים גיל זה עד למחוזות גילאי 25 ומעלה, ומכאן נובעים משברים רבים. המתבגר, שלא ברור לו אם הוא ילד או מבוגר, מבולבל ביחס למיהו ומהו, ומכאן הדרך קצרה לאתגרים רבים.
ביהדות, לעומת זאת, עד גיל 12 או 13, הבן או הבת, הם ילדים. לאחר מכן, בוגרים. יש בכך בהירות רבה.
אכן, בתוך עולמנו אנו יושבים, וטעות תהיה להתייחס לכך בפשטנות כה רבה, ולראות בבן או בת המצוות, מבוגרים, על כל המשתמע בכך. ובכל זאת, לבהירות זאת, יש משקל ומשמעות. היא תגרום לנו לנסות להציב משמעות ואתגרים לגילאים אלו. שנות גילאי התיכון לא נועדו מטבעם לבזבוז זמן משווע ולבילויים, כי אם לחיים בעלי משמעות.
בסיפור שהבאנו כאן, הרב קוק וחברותתו, עמסו על שכמם גם עול תורה וגם אחריות על עם ישראל והעולם כולו. כאן הנצה תפיסתו הייחודית, שאדם לומד תורה רק לשם התקדמותו הרוחנית האישית, אלא גם בשם כל ישראל, וההתקדמות הרוחנית של העולם כולו.
אי אפשר לקבוע מסמרות לבני הנוער כולם, אך ישנם רבים רבים שאם נציב בפניהם אתגרים רוחניים, ואחריות על העולם, הרי שהדבר ילהיב אותם, כי בני נוער מתלהבים לעשות דברים גדולים. דווקא גיל הנעורים הוא הזמן שבו הנוער פנוי להשקיע בעולמה של תורה ובעשיית מעשים חשובים למען עם ישראל, ואלו יכולות להיות השנים המשמעותיות ביותר בחיי האדם.
אנו מברכים את ילדינו, בברכה שבירך יעקב את נכדיו: "בך יברך ישראל לאמר, ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה, וישם את אפרים לפני מנשה". עם ישראל כולו מתברך בדור העתיד שלו. והברכה לאפרים קודמת למנשה, כפי שמצאנו בדברי חז"ל, שמנשה היה מתורגמן ואיש מעשה, ואילו אפרים עסק בתורה ולמד מפי יעקב אבינו. ואפרים קודם בכך, שהוא האיש המקדיש את חייו להמשך הרוחני של עם ישראל.
ויהי רצון, שנזכה שילדינו יגדלו לבניית חיים משמעותיים ומלאי תוכן, וישקיעו עצמם בתורה ובעשיית טוב לעם ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
