ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
נקודת המוצא של האבלות על החורבן בתשעה באב היא מאוד פלאית. כיצד ניתן להתאבל על חורבן 2000 שנה?
מסופר על נפוליאון שנכנס לבית כנסת יהודי, וראה את כולם יושבים על הרצפה ובוכים. והסבירו לו שזה משום שנחרב בית מקדשם של היהודים. התפלא נפוליאון על הדבר, ושאל מי עשה זאת בממלכתו, בלא ידיעתו? וכשאמרו לו שהדבר ארע לפני כ-2,000 שנה, התפלא על האומה המיוחדת המסוגלת לזכור אבלות לאורך זמן רב כל כך.
מציאות של אבילות אינה קיימת לאחר שנה. גזירה על המת שישתכח מן הלב לאחר שנה. אבל את חורבן בית המקדש אנו זוכרים ובוכים לאורך אלפי שנים. חורבן בית המקדש זהו חורבן תמידי, בלתי פוסק. זוהי מ ציאות שחסרה ושלא תושלם עד שיבנה. האבילות היא לא רק על המצב הקשה בעם ישראל, או על הרדיפות, ועל הקושי הפיזי לחיות בגלות. האבילות היא על המצב הרוחני של עם ישראל. הגמרא אומרת שבהעדר בית מקדש ישנה בכיה לא רק בבתים החיצוניים, בבתי בראי, אלא אף בבתי גואי, בבתים הפנימיים, בנשמתיות.
בחסרון בית המקדש האומה כולה אינה נמצאת במקומה. "משנחרב בית המקדש לא נראה הרקיע בטהרתו". מסביר הרב קוק זצ"ל, שהשמימיות, הרוחניות, היא רוחניות מדומה משנחרב המקדש. רוחניות אמיתית, כשהתורה מתחברת עם המציאות באמת, אינה קיימת כשבית המקדש חרב. עיקר החורבן הוא חורבן התורה. וחורבן של תורה בעם ישראל, זהי מציאות של חורבן מקיף, מתמשך, שאין לו הפסקה לאחר שנה. את האבילות הזו מתאר הגר"א בהרחבה כ"רקב עצמות", וכמציאות של מיתה גמורה וביטול חיים.
חיוב גלות מוחלטת לצורך גאולה שלמה
אבל מתוככי הגלות הזו נתבעת הגאולה היותר מקפת והיותר גדולה. ט' זה 9, שהוא שיא הפרטיות. המספר הכי גדול שעומד לעצמו בלי חיבור לספרה אחרת. זהו פיזור של האומה כפשוטו, ופיזור של ההרמוניה הרוחנית. ר' יוחנן אומר שאם היה באותו הדור שקבעו בו את הצום על החורבן, היה מתקן אותו בי' באב. י' זה שיא הכלליות והשלמות, שיא הקדושה, ודוקא בו נשרף בית המקדש בשיאו, כיצד?
המהר"ל מסביר שזה דוקא מה שגרם לריסוק. ביום שנחרב המקדש נולד גם מושיען של ישראל. הגאולה השלמה הזו של י', היא מכריחה את הט', היא מכריחה את החורבן המוחלט שלפניה. אבל זה תרתי דסתרי, ונקבע הצום לט'.
נחמתם של ישראל
מוסריות של ציבור מתקנים על ידי תוכחות. אבל, אומר הרב קוק ב"נחמת ישראל" (מאמרי הראי"ה), שבימינו הגיע הזמן לנחם את ישראל.
מה הסיבה לחורבן?
המשבר שבתוככי האומה. העבירות שגרמו לגלות אלו עבירות שמנפצות את האחדות. שנאת חינם, ושלא שמרו שמיטין. שנאת חינם היא הפירוד שבתוך האומה, ושמירת השמיטה היא הופעת החיים הבריאים ואורגניות האומה בעבודת הקרקע שלה מתוך קודש. שני הצדדים הינם הופעה של חיי קודש שלמים ובריאים בתוך האומה.
בדורנו, שעם ישראל חוזר ובונה את עצמו, ונאחז בנחלת ה' המיועדת לו, ובונה אותה ומתישב בתוכה, אנו יכולים להיות בטוחים שהחורבן והגלות מגיעים לסיומם. ואכן הט' והי', החורבן והגאולה, מחוברים הם, וקרוי הט' 'מועד' - "קרא עלי מועד".
המהר"ל בנצח ישראל אומר שזמני החורבן, י' בטבת, י"ז בתמוז וט' באב הם זמנים לא מאוזנים. יש בזמנים הללו תגבורת של חום או קור. זהו מצב לא מאוזן. אבל מצד שני זה זמן עם עוצמות, זמן עם זינוק מדרגה. יש בו כח לתת לעולם לעלות ממדרגתו. זהו מימד הזמן שמחבר את הט', של הפירוד הפיזור והחורבן, כהקדמה אל הי', המאחד מחבר ובונה. זהו מימד זמן מיוחד, גורלי לעם ישראלי, והזמן הזה תובע מעם ישראל תביעה חסונה שלא תהיה גאולה חלקית, אלא גאולה שלמה, להפוך את הימים הללו "לששון ולשמחה". וזה מכח החורבן המביא את הגאולה, "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
