ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
'ארץ חמדה גזית' עפרה / תשרי תשפ"א / תיק 80088
דיינים: הרב עמוס ראבילו, הרב יאיר וסרטייל, הרב ישועה רטבי
המקרה בקצרה:
התובעת הינה עמותה שמפעילה סניפים ברחבי הארץ, הנתבע עבד אצל התובעת כרכז, וקיבל ממנה רכב לצרכי עבודתו. הוסכם כי הוא יוכל להשתמש ברכב גם לשימושו הפרטי, והוא השתמש ברכב לצרכיו. יום אחד הוא הגיע לנגרייה והשאיר את הרכב מונע מחוץ לנגרייה ללא השגחה, ולאחר כמה דקות הרכב נגנב. התובעת הגיעה לפשרה עם חברת הליסינג לה הרכב היה שייך לפיה התובעת תשלם רק 20,000 ₪ עבור הרכב. כעת התובעת מבקשת שהנתבע יחזיר לה את הסכום הזה. בנוסף היא דורשת ממנו פיצוי בסך 5000 ₪ עבור הציוד שהיה ברכב - מחשב נייד וטלפון נייד. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבע בעלות מכשירים חדשים.
לטענת הנתבע אין לחברה כל תביעה כלפיו, משום שמי שחתום על החוזה מול חברת הליסינג הוא עובד אחר מטעם החברה. בנוסף אילו היה יודע שיש לשלם על הרכב במקרה של גנבתו כשהוא מונע, היה נזהר יותר. כמו כן כיון שבחוזה נכתב כי הוא חייב לשלם במקרה של תאונה רק עלות את ההשתתפות עצמית, הרי שאחריותו מוגבלת לעלות ההשתתפות העצמית גם במקרה זה, ואין אפשרות לחייבו יותר מזה (וכמו שנאמר בשו"ע חו"מ רצא, ד לגבי מפקיד שאמר לשומר שהערך של החפץ נמוך יותר). לסיום, טען הנתבע יש מנהג מדינה שהמעסיק נושא בחובות מעין אלו, ולכן על המעסיק לשאת בנזק זה.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
225 - הופעה משותפת עם כמרים בוויכוח פומבי
226 - אחריות עובד שהשאיר רכב של המעסיק מונע והרכב נגנב
227 - תשלום על תוספות בנייה שבוצעו ללא סיכום על תמורה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. השארת רכב מונע ללא השגחה נחשבת לנזק
הנתבע השאיר את הרכב כשהוא מונע ולא נעול וללא השגחה. הדבר עומד בניגוד לתקנת התעבורה (74ב) שקובעת כי אסור להעמיד רכב עם מפתח ללא השגחה. ובנוסף השארת רכב ללא השגחה במקום זה נחשבת לפשיעה, משום שזה נחשב כמקום שאינו משתמר. על כך פסק נתיבות משפט (רצא, ז) שמעשה כזה נחשב ממש כנזק. בדומה לכך כתבו חידושי הרי"ם (כתובות קז) ובשו"ת אגרות משה (ב, נו) שלהוציא חפץ למקום שהוא מופקר לגנבים נחשב כנזק לחפץ.
לסיכום: השארת חפץ במצב שבו הוא עלול להגנב נחשבת כנזק לחפץ.
ב. הגדרת מעמדו של הנתבע
בשולחן ערוך (חו"מ שו, א) פסק ש"אומנים שומרי שכר הם", כלומר, אדם שמקבל חפץ לתיקון במסגרת עבודתו, נחשב לשומר שכר. ישנה מחלוקת לגבי שכיר אם גם הוא נחשב לשומר שכר (סמ"ע וש"ך שם, ס"ק א). במקרה זה בו העובד השתמש ברכב לשימושו האישי, ברור שהוא נחשב לכל הדעות כשומר שכר על הרכב, משום שיש לו הנאה נוספת מהחפץ, מעבר לכך שהרכב משמש אותו לעבודה.
בכל מקרה, יש להגדיר את השארת הרכב מונע כפשיעה בשמירה, ולכן גם אילו הוא היה שומר חינם הוא היה חייב.
אשר על כן הנתבע הוא בגדר שומר שכר, והמעשה שעשה מחייב אותו בתשלום גם אילו היה שומר חינם.
ג. טענת הנתבע שלא ידע שהוא אחראי לשלם יותר משיעור השתתפות עצמית
הנתבע טען שלא ידע כי הוא עלול לשלם על הרכב יותר משיעור ההשתתפות עצמית. והוא דימה זאת לדין "נתן מטבע של זהב [לשומר], ואמר שהוא של כסף" (בבא קמא סב ע"א) לגביו נאמר בגמרא שהשומר חייב לשלם לפי שיעור האחריות שקיבל על עצמו ולא לפי הנזק בפועל.
טענת הנתבע נדחית מכמה סיבות: א. ניתן לחייב על השארת רכב מונע ולא נעול גם מדיני נזיקין, שבהם לא מתקבלת טענה זו של אי ידיעת הערך (בגמרא שם; שולחן ערוך חו"מ רצא, ד; פתחי חושן נזיקין י, כ). ב. במקרה שלפנינו הנתבע ידע מה ערך הרכב, וידע שאם תהיה פשיעה גמורה הוא יתחייב בכל הסכום. אלא שהיה סבור כי לא יגיע למצב שכזה. ג. הפטור המוזכר בגמרא שם הוא בעיקרו במקרה של הטעיה, כשהמפקיד אמר לשומר שמדובר בכלי בעל ערך אחר, ולא במקרה שבו השומר טעה מעצמו. וכפי שכתב קצות החושן (רצא, ד) יש אומרים שאם השומר ראה את החפץ הוא מתחייב במלוא ערכו. גם החולקים, כתבו שפטור רק כאשר ערך החפץ שונה ממה שנראה. לעומת זאת, כאן ערך הרכב ניכר לעין.
לפיכך, טענת הנתבע שלא ידע שיתחייב ביותר משיעור ההשתפות העצמית נדחתה.
ד. האם יש מנהג שהמעסיק צריך לממן את הנזקים של עובדיו?
בית הדין דחה את טענת הנתבע כי יש מנהג מדינה שמעסיק סופג את ההוצאות שנגמרו עקב רשלנות עובדיו. לכאורה מנהג המדינה נובע מסעיף 13 לפקודת הנזיקין שמטיל אחריות על המעסיק לנזק שגרם עובד שלו במסגרת העבודה. אולם במקרה זה נסיעת העובד היתה לצרכים אישיים, ונעשתה ברשלנות. בכל מקרה אין ללכת אחרי דינא דמלכותא במקום שהוא נגד דין תורה.
ה. האם המעסיק צריך לנהוג לפנים משורת הדין ולפטור את העובד?
המקור לפטור מנזיקין לפנים משורת הדין, הוא מהסיפור בגמרא (בבא מציעא פג ע"א), שם נכתב שרב אמר לרבה בר בר חנן לשלם לפועלים ששברו חבית שלו לפנים משורת הדין. וכך נפסק בשולחן ערוך (חו"מ דש, א). נתיבות המשפט (שם ס"ק א) סייג את דברי השולחן ערוך אך ורק למקרה שבו יש חשש שאנשים יימנעו מלקבל על עצמם עבודה זאת אם לא יפטרו אותם מלשלם על נזקים, כמו בעבודת סבלות. אמנם, ערוך השלחן (חו"מ שלא, ז) כתב שעל המעסיקים הישרים לקבל על עצמם את נזקי העובד.
אולם, במקרה זה בו העובד פשע והנזק אינו קטן, אין פטור על בסיס גמרא זו.
ו. שומת חפץ משומש
התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בתשלום על מחשב נייד וטלפון נייד חדשים, זאת משום שזה הנזק שנגרם להם לטענתם. אולם, נתיבות המשפט (קמח, א) חידש שאין לחייב על נזק לחפץ, אלא אם כן מדובר בחפץ שניתן למוכרו בשוק. לעומתו הערך ש"י (חו"מ שפו) חלק על נתיבות המשפט וסבר שיש לשלם כפי ערכו של החפץ גם אם לא ניתן למוכרו.
במקרה זה אין מחלוקת, כיוון שניתן למכור ולקנות מחשבים וטלפונים ניידים משומשים, ולכן אין לחייב את המזיק ביותר ממה שהזיק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
