ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הפרי חדש (שם) מעיר שמהרמב"ם בהל' חמץ ומצה (ה, כה) עולה שסבר כהסבר רש"י שמדובר בכלים המצופים בעופרת, ולכן יש להחמיר בהם ולא להכשיר אותם לפסח. ובנוסף הפרי חדש מקשה על ר"ת כיצד הוא מתיר להכשיר כלי המצופה בעופרת, משום שהוא מבין שבגמרא מדובר בכלי זכוכית, והלא זכוכית פחות בולעת מעופרת? ולכן כתב שמי שמקל בזה כשיטת ר"ת "ראוי לנזיפה", וכן פסקו ה'מקור חיים' ומשנה ברורה (שם ס"ק קלח) שאין להקל ולהגעיל כלים המצופים בעופרת. כנסת הגדולה (קכא, הגה"ט ס"ק כו) כתב שחומרא זו היא רק בדיני פסח שחמור ולא בטל גם באלף, ולא בדיני איסורים אחרים, שבהם ניתן להקל ולהכשיר כלי חרס מצופה בזכוכית שבלע איסור. וכן כתב בשאילת יעב"ץ (א, סז) שניתן להקל במקרה של בליעת איסור אחר בכלי פורצלן, משום שהוא חלק, וכדברי הכנה"ג.
בשו"ת במראה הבזק (ב, מט) נפסק להלכה כי במקרה שהשתמשו בכלי פורצלן בצונן, הרי שניתן להתיר אותם ללא הגעלה אם עברו 12 חודשים מהשימוש האחרון בדבר האסור, ולעומת זאת אם הכלי בלע איסור בחם, הרי שאין להקל להכשיר את הכלי בהגעלה אלא במקרה של הפסד מרובה, כגון, שהסט מאוד יקר, ויקשה על האדם קנות סט חדש, במקרה זה יש לוודא שאין בכלי הפורצלן חריצים משום שאם יש חריצים ההגעלה אינה מועילה, ואז להגעילו שלוש פעמים.
פסיקה זו מתבססת על דעת האגרות משה (ב, יורד ב, מו) שמקל במקרה של חוזרים בתשובה בהפסד מרובה אם עברו י"ב חודש מהשימוש האחרון בכלי, משום שכל הבליעה כבר נפגמה לגמרי, ובנוסף הוא מצרף את זה שרוב השימוש בכלים אלו הוא בכלי שני, ורק יש חשש לדבר גוש חם. ובמקרה זה הוא מתיר אם מגעילים שלוש פעמים. הרב משולם ראטה (קול מבשר א, פ) לעומתו מתיר אך ורק אם השימוש בכלים היה כ"כלי שלישי" בלבד, אך לא אם השימוש היה בכלי שני. הרב עובדיה יוסף (יביע אומר א, יורה דעה ו) פסק שניתן להקל בשעת הדחק אפילו בכלי חרס בהגעלה של ג' פעמים. (ועי' בתשובות והנהגות ד, קצא שמחמיר בכך).
יש שכתבו שיתכן שיש להבדיל בין כלי הפורצלן שהיו פעם שהיו עם שכבת זכוכית ממשית על החרס, לבין רוב כלי הפורצלן שבשימוש האנשים בימינו, שהם לא מצופים בשכבה של זכוכית, אלא הם חרס צבוע עם צבע, ולכן הכלי בולע כמו כלי חרס ממש, ואין להקל ולהכשיר ע"י הגעלה בכלי כזה (עי' שיח נחום עמ' 165, שהכלים של ימינו אינם כלי פורצלן, וכן כתב בשו"ת חיי הלוי חלק ד סימן נו, אות ו).
סיכום: נחלקו הדעות מהם "מאני דקוניא" המוזכרים בגמרא, האם הם כלי חרס המצופים בעופרת או בזכוכית, מהשולחן ערוך בהל' פסח נראה שסבר כרש"י שמדובר בכלי עופרת, אמנם, משולחן ערוך בהל' יין נסך נראה שלא הכריע, שאלה זו משפיעה על השאלה האם ניתן להכשיר כלים אלו, בפועל יש להחמיר ואם כלי פורצלן נטרף יש לוזרקו, אולם לגבי חוזרים בתשובה התירו כמה מהאחרונים להגעיל ג' פעמים, בייחוד אם השתמשו רק בכלי שני, ואם עברו י"ב חודשים מהשימוש האחרון, אמנם, יתכן שיש להחמיר בכלי פורצלן שלנו שהם רק חרס צבוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
