ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
בספרו ליקוטי מוהר"ן, כותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א (חלק א תורה נד): 'ויהי מקץ- כי צריכין לשמור מאוד את הזיכרון, שלא ייפול לשכחה בחינת מיתת הלב'.
החכם חיים מנשה זצ"ל בספרו 'אהבת חיים' מרמז רמז נפלא:
המילה 'מקץ' היא ראשי תיבות של שלוש שאלות ששואלים את האדם בבית דין של מעלה-
האם המ'שא ומתן שלך היה באמונה?
האם ק'בעת עיתים לתורה?
האם צ'פית לישועה?
ללמדנו, ששאלות אלו מנחות את האדם ומאירות את דרכו, למען ילך בדרך הישר ולא ייתן לתעתועי היצר הרע לבלבל אותו, אלא שתמיד יהיה קשור לתכלית האמיתית.
יהודי צריך להרגיל את עצמו לזכור את הקב"ה בכל זמן ומקום שנמצא, ולקיים 'שויתי ה' לנגדי תמיד'. שיראה לקדש שמו יתברך בכל עסקיו הגשמיים, לזכור שעליו לקבוע עתים לתורה ולשאוף לאידיאל הגדול של גילוי מלכות ה' בעולם בביאת המשיח.
אנו נמצאים בתוך ימי חנוכה, ימים קדושים שמעלתם נשגבה מאוד, בהם מדליקים אנחנו נרות חנוכה, ומובא מצדיקים שנר חנוכה מסמל את "נר ה' נשמת אדם".
נשים לב שכשאדם נפטר מזה העולם, בני משפחתו מדליקים 'נר זיכרון' כדי לשמר את מורשתו ואת נוכחותו כאומר, שאמנם הגוף הפיזי של הנפטר לא נמצא פה אתנו, אבל מהותו כן נשמרת, רוצים לזכור את מעשיו ופועלו..
כן הדבר לגבי האדם עצמו, שהרי האדם עלול ליפול לידי שכחה שהיא 'מיתת הלב', לשכוח את זהותו ועצמיותו, כפי שכותב דוד המלך בתהילים 'נשכחתי כמת מלב', שנעלם מליבו של האדם תפקידו ושליחותו לשם מה נברא ומה הוא עושה פה..
אנו כל הזמן נמצאים במירוץ החיים, ועניינו של חג חנוכה הוא לשבת מול הנרות, לא לעשות מלאכה חצי שעה כדי לעצור ולהביט בנרות, להביט בפנימיות שבי. לחשוב מי אני, לאן אני ממשיך, מה חשוב לי בחיים. העצירה עוזרת לי להתמקד בתוכי ולהקשיב לקול הפנימי שבי..
מובא בספרים הקדושים שימי חנוכה ובפרט הנר השמיני 'זאת חנוכה' הם המשך לימים הנוראים, חלה עליהם קדושה עצומה כמו יום הכיפורים, וניתנת לאדם היכולת לחתום את עצמו מחדש בספרן של צדיקים. זהו יום גבוה ונשגב שאפשר לפעול בו ישועות ברוחניות ובגשמיות..
ביום זה קוראים בתורה: 'ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור'. ופרשו - מנשה לשון נשיה על שם השכחה. במשך הזמן יהודי עלול להגיע למצב ששוכח את אביו שבשמיים או שהיצר הרע מכניס בלבו מחשבות שכביכול הקב"ה שכח אותו.
לכך באים ימי חנוכה ומזכירים לנו 'גם לי אל' - גם לי יש שייכות וקשר אל בורא עולם, אני לא רוצה לשכוח אותו ואני מאמין באמונה שלמה שהקב"ה גם לא שכח אותי. אני מאמין שאני עדיין קרוב לאבא בשמים ויש לי חיבור אמתי ונצחי אתו, קשר בל ינותק לעד, והידיעה הזו משפיעה על האדם ישועה 'פדה – צור.'.
יש לנו הזדמנות נפלאה להיזכר ברגעי ההוד של הימים הנוראים, איך עמדנו מול ה' בתשובה, ברצון טוב ובהשתוקקות לקדושה, להיזכר בקבלות הטובות ולהתחדש בקיומם למעשה.
האדם צריך להביט בנרות חנוכה, ועל ידי כך להמשיך על עצמו זיכרון אמתי, להיזכר שנחצב מכיסא הכבוד, לזכור את מעלתו הרמה שהוא נצר לאבות הקדושים, להזכיר לעצמו ששוכנת בקרבו נשמה טהורה שחפצה להתהלך לפני ה' בארצות החיים.
עלינו לנצל את הימים הנותרים מימי החנוכה לתפילה, 'שפכי כמים לבך נוכח פני ה'', לבקש ולדרוש קרבת ה'.
לכוון באמירת ההלל במילים 'אנא ה' מלטה נפשי' להקשיב ולבטא את נהמת הנשמה שמייחלת להידבק בשורשה העליון, מפני שעל ידי הדיבור אפשר להגיע לזיכרון - 'כי מדי דברי בו זכור אזכרנו.'
קראנו בפרשה הקודמת על יוסף הצדיק שזכה לעמוד בניסיון בכוח 'וימאן', וראיתי בספר 'הלקח והלבוב' שפסוק זה ראשי תיבות: "ובשם ה' אקרא אנא ה' מלטה נפשי". כי רק על ידי תפילה לה' יתברך יש ביכולת האדם למאן בעבירה.
ובפרט שנכנסים לילות טבת הארוכים לשגרת היום יום, יש לקחת אתנו את אורות החנוכה, להתגבר ולהתאמץ בתפילה, כי רק בכוח השתפכות הלב בתפילה ותחנונים לפני הקב"ה - 'אנא ה' מלטה נפשי', יש נקודת אחיזה ודבקות בה' יתברך ולזכור במלכות שמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
