ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
בעל הספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'אמרי נועם': "וימאן" ראשי תיבות הפסוק המופיע ב"שיר השירים" מ'ה י'פית ו'מה 'נעמת א'הבה בתענוגים.
סגולת השבת משפיעה על האדם קדושה עצומה ואהבת ה' שבכוחה לבטל ממנו הרהורים ואהבות זרות.
וזוהי הכוונה 'אהבה בתענוגים' שבתוך תענוגי עולם הזה נסתר אהבה של הבורא ברוך הוא. ממילא כשנתעורר אצל האדם אהבה לתאווה גשמית לא ילך שולל אחר החיצוניות, אלא יתבונן כי בתוך אהבה הזו גנוזה נקודה המחיה את זו אהבה, וירים אותה למקורה הטהור שהיא אהבת ה'.
האדמו"ר הזקן מחב"ד זיע"א מפרש את הפסוק 'אסובבה בעיר בשוקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי' באופן הבא:
מושג 'אהבה' מתנוסס היום ברחובות בכל מיני צורות נמוכות ומזויפות, בשירים, בתמונות וכו' וכו', האדם צריך ללמוד לעצמו מכך קל וחומר, אם הנושא העיקרי בימינו הוא צימאון לאהבה, ממילא, אוצרות של אהבה לה' ולתורה ומצוות נפתחו, מפני שכלל מונח בידינו-'זה כנגד זה עשה אלוקים', ואם מ'צד הרע' מדברים על 'אהבה' בצורה חופשית בלי סינון נורמלי ובריא, זהו סימן שמוכרח שיש גם ב'צד הטוב' שפע אהבה עצומה לבורא ולבורא אותנו, ועלינו רק להתחבר לשורש אהבה האמתית, להשתמש בה ולעלות אותה לנתיב המקורי שלה- אהבת ה'.
אנו נכנסים לימי חג האורים חג החנוכה, ומובא במסכת סופרים "מה יפית ומה נעמת זה נר חנוכה". ללמדנו, שימי חנוכה מסוגלים שנתחבר בהם לאהבת ה', שנרגיש בהם הנעימות והיופי בעבודת ה', ימים שיכולים אנו לטעום מתיקות ושמחה בתורה הקדושה- 'ומה נעמת' בגימטריה 'תורה'.
כידוע, היונים לא רצו לבטל את התורה, אלא שאיפתם הייתה שהתורה תישאר בגדר 'חכמה חיצונית', ולא תורה שמאירה את החיים באור של שמחה ועונג רוחני, היונים רצו לעקור את הקשר הפנימי ואת חיבור הלב למצוות ולאמונה בהקב"ה
ולכן, כשאנו רוצים להתגבר ולנצח את מלכות יון, עלינו לקיים את רצון ה' לא רק מתוך עשיה טכנית של מעשי המצוות, אלא בעיקר להכניס בתוך כל מצווה ולימוד תורה חשק והשתוקקות, לכסוף ולהתגעגע לאבא בשמיים, להתלהב ולשמוח על הזכות הנפלאה 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו'.'
בהדלקת נר חנוכה יהודי מכריז ומודיע בכל העולמות את רצונו הטהור להיות שייך ומקושר באור אין סוף ברוך הוא, בהדלקת נר חנוכה יהודי מצית את אור להביות הלב שממלא ומאיר אותו ואת המציאות באור יקרות, בחום ואהבה של קדושה.
ולכן, טעם הנגינה בטעמי המקרא שמופיע על 'וימאן' הוא 'שלשלת' שעולה בגימטריה 'יפית נעמת', להורות שעל ידם אפשר למאן בעבירה, ולהיות דבוק ומקושר כשלשלת של ברזל בה' יתברך בקשר אמיץ וחזק בל יימוט לעולם, במחשבה דיבור ומעשה.
עלינו לנצל ימים מיוחדים אלו שבת קודש עם חג החנוכה, שאפשר להרגיש חיבור ליופי ולנעימות שיש בעבודת ה', יש לנו הזדמנות להתחדש, להדליק מחדש את התשוקה לקרבת אלוקים, להצית מחדש את לפיד האש של הנשמה שבקרבנו המשתוקקת ומייחלת לחזות באור פני מלך חיים.
מהי העצה שיכולה לתת ליהודי (ובפרט לנוער הצעיר) את היכולת להיות שלם ברוחניות שלו, לתת לו את הכוח ל'מאן בעבירה' למאן בכל פיתויי הרחוב?
התשובה היא - 'נר איש וביתו' תרגיש נוח ביהדות כמו בבית הפרטי שלך, תרגיש את החיבוק החם והאוהב של הקב"ה בכל מעשה טוב שאתה עושה. כשאנו מדליקים נר חנוכה אנו מודיעים לעצמנו ולאחינו היקרים שבחוץ חזרו הביתה, קר בחוץ, פה יש לב חם, לב אוהב, פה יש בית.
כי כשהאדם יזכור את תכלית בריאתו 'והאדם לא נברא רק להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו', כשהאדם יכניס חשק והתלהבות בתוך המצוות, ירגיש בשבת את התענוג ואהבה שצפים מתוך שירת וזמרת שירי קודש ברינון הלב, בריקודים של שמחה, אז כבר מעצמו לא יימשך לרצונות שפלים ונמוכים.
מי שמרגיש סיפוק ושמחה בחיים הרוחניים אינו צריך יותר מזה, הוא זכה לטעום מעץ החיים שמלא ברעננות ואש קודש, ומתוך כך יוכל 'למאן' בניסיונות, כי לא יחפש תענוגים נמוכים ואהבות מזויפות במקומות זרים, אלא מקבל חיות ושמחה מהדבקות בה' יתברך, מאושר הוא מחיים מלאי סיפוק ומשמעות, חיים ערבים ומתוקים, חיים יפים ונעימים, חיים אמתיים ונצחיים.
! שבת שלום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
