ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
שלום הרב, אני נמצא בבידוד בחדר ללא חלון הפונה לרשות הרבים. האם אני יכול להדליק נרות בחדרי, כך שבעצם רק אני אראה את הנרות?
תשובה
כדי להשיב על שאלה זו עלינו לברר האם פרסום הנס הוא חלק מההגדרה הבסיסית של המצווה, ובלעדיו לא ניתן לקיים את המצווה, או שמא הוא רק תוספת (חשובה מאוד כמובן) למצווה, בעוד עיקר המצווה הוא עצם ההדלקה.
הדלקה מאוחרת
ננסה לברר שאלה זו דרך סוגיה העוסקת בזמן ההדלקה. הגמרא (שבת כא ע"ב) אומרת:
מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק.
כלומר, זמן מצוות נר חנוכה הוא "משתשקע חמה" ועד "שתכלה רגל מן השוק", דהיינו כחצי שעה. הראשונים דנו האם מי שלא הדליק בפרק הזמן הזה יכול להדליק מאוחר יותר. הרמב"ם (חנוכה פ"ד ה"ה) פוסק שלא ניתן להדליק לאחר זמן זה, אולם ראשונים אחרים חולקים על כך וסוברים שניתן להדליק מאוחר יותר מטעמים שונים (עיינו בספרי חנוכה – הלכה ממקורה, עמ’ 92 ואילך):
ייתכן שהביטוי "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" מגדיר את משך הזמן שהנרות צריכים לדלוק (חצי שעה), אולם אין הגבלה לזמן שבו אפשר להדליק במהלך הלילה (תוספות, רא"ש).
ייתכן שהזמן שכתוב בברייתא הוא רק הזמן לכתחילה, ובדיעבד ניתן להדליק כל הלילה (רשב"א).
ייתכן שההגבלה על זמן ההדלקה היא דווקא כאשר מדליקים בחוץ, אך אם מדליקים בפנים ויש פרסום הנס לבני הבית – ניתן להדליק גם מאוחר יותר (ר"י).
עוד ייתכן שכיום אנשים נמצאים ברחובות עד שעה מאוחרת יותר, ולכן הזמן שבו "תכלה רגל מן השוק" מאוחר יותר.
נשים לב להבדלים בין הסיבות: לפי שתי הסיבות הראשונות, הדלקה לאחר חצי שעה היא הדלקה בדיעבד, אולם היא אפשרית במשך כל הלילה, על אף שלא יהיה מי שייראה את הנרות. לפי שתי הסיבות האחרונות, הדלקה לאחר חצי שעה אפשרית לכתחילה (כיוון שעדיין יש בזמן זה פרסומי ניסא), אולם היא אפשרית רק כאשר יש פרסומי ניסא (לבני הבית או לבני רשות הרבים).
האם צריך שבני הבית יהיו ערים?
להלכה, השולחן ערוך (תרע"ב, ב) פוסק שלכתחילה יש להדליק בזמן (דהיינו בשקיעה או בצאת הכוכבים, ולכל הפחות בזמן שאנשים עדיין מסתובבים ברחובות), אולם בדיעבד ניתן לסמוך על שיטת התוספות והרא"ש ולהדליק כל הלילה, עד עלות השחר (סיבה א’). מכאן נראה שניתן להדליק גם אם אין אנשים ערים בבית או ברחוב בשעת ההדלקה.
לעומתו, הרמ"א (שם) פוסק מעיקר הדין כדעת ר"י, שהסיבה שניתן להדליק מאוחר היא שכאשר מדליקים בפנים יש פרסומי ניסא לבני הבית לא חייבים להקפיד להדליק לפני שתכלה רגל מן השוק. מכאן נראה שאם אין אנשים ערים בבית או בחוץ, אין להדליק נרות (בברכה).
הדלקת נרות בבידוד
לאור האמור עד כה נראה שמי שמדליק בשעה מאוחרת שבה אין אנשים ברחוב ואין אנשים ערים בבית, או במציאות של חולה קורונה שנמצא בבידוד ומדליק לבדו ואין אנשים רואים אותו – דינו תלוי בהבדל שבין השולחן ערוך והרמ"א. השולחן ערוך הסתמך על סיבה א’, שבדיעבד זמן ההדלקה הוא כל הלילה, ולא הגביל זאת בכך שיהיה פרסומי ניסא בזמן ההדלקה.
לכן לשיטתו ניתן בדיעבד להדליק בברכה כל הלילה, אפילו אם בני הבית ישנים. אם כך, לכתחילה יש להדליק בזמן (שקיעה או צאת הכוכבים, בהתאם למנהג של כל אחד), ואם לא יכול להדליק בזמן ידאג להדליק בזמן שעדיין יש אנשים ברחוב או אנשים ערים בבית, ואם אין אפשרות כזו – יכול להדליק בברכה גם אם הוא היחיד שייראה את הנרות. וכך פוסק הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמ’ סד-סו), שנוכחות בני הבית היא הידור בלבד, ואפשר מעיקר הדין לברך גם כשכל בני הבית ישנים.
אולם על פי העולה מדברי הרמ"א, הסיבה שניתן להדליק בשעות מאוחרות, כשאין מי שנמצא ברחוב, היא שההדלקה בשעות אלה מיועדת לבני הבית (סיבה ג’). לכן, אם יש מבני ביתו ערים – ידליק בברכה, ואם לאו ידליק בלי ברכה, וכך פוסקים המשנה ברורה (ס"ק יא) ומרן הרב קוק זצ"ל (בשירו על הלכות חנוכה, הובא בספרי הלכה ממקורה – חנוכה, בתוספת ביאור, עמ’ 349).
אולם פוסקים אשכנזים רבים חולקים על המשנה ברורה. הרב פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, או"ח, ח"ד, סימן ק"ה אות ז) מסביר שפרסום הנס איננו חלק מהגדרת המצווה. הגדרת המצווה היא להדליק נר חנוכה, וישנו דין נוסף שההדלקה תהיה באופן שיש בו פרסום. לכן גם אם אין אפשרות לפרסם לאחרים (כי כולם ישנים, או שהוא נמצא במקום מבודד) אפשר להדליק כל הלילה ולברך (והוא מדמה זאת למגילה, שלכתחילה צריך לקרוא בעשרה בגלל פרסום הנס, אבל אם אין, קוראים גם ביחיד).
יש להוסיף על כך, שייתכן שפרסום הנס הוא גם עבור עצמו, ולכן גם אם אין אנשים ערים בבית יכול להדליק נרות בברכה, וכן כתב המשנה ברורה בשער הציון (שם) בשם החמד משה, שאין תנאי שמחייב שתהיה נוכחות של אנשים נוספים מלבד המדליק בזמן ההדלקה, שהרי גם אדם שנמצא במקום מבודד מדליק בברכה, ומוכח שבשעת הצורך די בפרסומי ניסא למדליק עצמו. וכן דעת הרב ואזנר (קובץ מבית לוי ח"י עמ’ ב) והגרשז"א (הובא שם בחזון עובדיה עמ’ סה, ובשלמי מועד עמ’ ריח). לכן, אמנם לכתחילה טוב שיהיה מישהו ער מבני הבית, אולם יש סיבות טובות למי שמדליק ומברך למרות שכולם ישנים.
זאת ועוד: הצורך בכך שבני הבית יהיו ערים נאמר רק לגבי מי שמדליק מאוחר. מי שמדליק בזמן, בוודאי צריך להדליק בברכה אפילו אם הוא לבד, כיוון שזוהי עיקר התקנה ויש בכך פרסום הנס לעצמו (שו"ת אגרות משה שם; הגרש"ז אויערבך, מבקשי תורה תשנ"ו, עמ’ טז אות י; הרב אלישיב, שבות יצחק, חנוכה פ"ד, עמ’ פח).
הלכה למעשה
לאור האמור, מי שנמצא בבידוד בחדר ללא חלון לרשות הרבים יכול להדליק נרות בברכה, גם אם אף אחד מלבדו לא יראה את הנרות, בין אם הוא מדליק בזמן ובין אם הוא מדליק מאוחר. אך לכתחילה טוב שידליק בזמן, וכך יצא ידי כל הדעות. כמובן, שיש להעדיף לשים את הנרות בחלון או במקום שבני הבית יראו את הנרות, וכך מרוויחים גם את פרסום הנס לאחרים.
אם בני הבית מדליקים עבורו – יוצא ידי חובה ואיננו צריך להדליק נרות (על אף שהוא בחדר נפרד, הרי סוף סוף זהו ביתו, וגם יוצא לעתים לשירותים וכו’). אולם למנהג האשכנזים בכל זאת רצוי שהוא ידליק בעצמו בחדרו.
אם ממילא יוצא לעתים לשירותים וכדומה, יכול לבקש מבני הבית להסתגר בחדר מסוים או בחוץ לכמה דקות, ולהדליק בפתח הבית (במקום שבו מותר לו להיות על פי הנחיות משרד הבריאות), והם יכולים לשמוע אותו (ואם מי שנמצא בבידוד הוא אב המשפחה והוא מדליק חנוכייה אחת עבור כולם, הרי שהם יכולים לשמוע אותו מרחוק ולצאת בכך, ואף אם לא שמעו את הברכות יצאו בהדלקתו).
כאשר אנחנו מדליקים נרות בחנוכה, צריכים אנו לחשוב כיצד מאירים גם לאחרים. אור החנוכיה מאיר לכלל ישראל, וככל שנדאג לכך שהאור יאיר לכל אדם מישראל, כך ישרה אור ה’ על כל אחד ואחד מאתנו באופן מלא. צריכים תמיד לזכור: גם מי שנמצא בבידוד – לא נמצא לבד. כמובן, שה’ נמצא אתו, אולם, מצווה גדולה לחשוב ולזכור את הנמצאים בבידוד או אנשים אחרים הנמצאים לבד – להתקשר אליהם, לשמח אותם ולזכות יחדיו באור הנפלא הבוקע מנרות החנוכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
