ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
הממציא, שלא היה משופע בכסף, הצליח לאחר מאמצים רבים לקבל תקציב צנוע מאחת המדינות, שקיוותה שהכלי החדש ישמש אותה למלחמותיה. בתקציב זה, הצליח הממציא לבנות דגם ראשון קטן, וכשערך בו ניסוי מוצלח, הוענק לו תקציב נוסף לצורך בניית דגם גדול ומשופר יותר.
כשניגש לבניית הדגם השני, ניסה הממציא לבנות את הצוללת לפי תקני בטיחות מחמירים, וביקש לשים כמויות ברזל גדולות בדפנות ועוד. אולם, צוות עוזריו לחץ עליו להפחית את כמויות הברזל, בטענה שאין תקציב וגם כמות קטנה יותר אמורה להספיק.
בלב כבד נעתר הממציא לבקשותיהם, והפחית את הכמויות. והנה קרה אסון. בניסויים הראשוניים, הצוללת פעלה היטב, אך כשירדה לעומק המים, היא החלה להימעך במהירות. בעקבות זאת, הפיתוח נעצר, והמדינה החליטה להפסיק את מימון הפרוייקט...
סיפור זה מדגים יסוד חשוב בעבודת ה' העולה מפרשתינו. זהו כלל שקיים הן בעולם המעשי והן בעולם הרוחני. פעמים רבות, הכל הולך טוב כל זמן שאין בעיות מיוחדות, אך כשצצות הבעיות, אז מתגלים כל הפגמים היסודיים. לדוגמא – מקום שיזלזל בכללי הבטיחות, לא תהיה לו בעיה, עד ליום שיקרה חלילה משהו חריג, ואז...
בתחילת הפרשה נאמר – "ויירא יעקב מאד ויצר לו... קטונתי מכל החסדים ומכל האמת...". רש"י מתקשה בשאלה - מדוע חשש יעקב, והלא עוד לפני צאתו מהארץ, הבטיח לו ה' שישוב לארץ ישראל ויהיה לו טוב, ואם כן אין לו לחשוש שעשיו יהרגהו?
ועל כך עונה רש"י, שיעקב חשש שמא בשנים הרבות שעברו מאז ההבטחה, התמעטו זכויותיו (קטונתי) בעקבות כל החסדים שה' עשה עימו בחייו, ועוד שיתכן והוא התלכלך בחטא, ולכן עתיד הוא להימסר בידי עשיו.
ולמה יעקב חשש מכך דווקא בשעה זו?
נראה שהעניין קשור לגמרא (שבת לב) שמבארת שבשעת סכנה, אדם צריך זכויות גדולות יותר, כי אז בודקים אותו יותר, ולכן "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והיפטר". וזו הסיבה, חלילה, ש"נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר". כי כל זמן שהכל מתנהל בדרך הרגילה, לא בודקים את האדם, אולם אם חלילה יש אתגר מיוחד, מתגלים לפתע כל הפגמים.
וזו הסיבה שיעקב חשש דווקא כעת, בשעת הסכנה, שמא יגרום החטא.
מעבר לכך שעלינו ללמוד מכאן לשוב תדיר על כל חטאינו, ביכולתנו ללמוד מנושא זה לקחים משמעותיים הן בפן המעשי והן בפן הרוחני. בפן המעשי, עלינו ללמוד מכאן לקחת מקדמי בטיחות, כיוון שזה דרוש לנו בשעת הסכנה.
ובפן הרוחני, עולה מכאן שבעיתות סכנה יש גם סכנות רוחניות, ועלינו להישמר מהם יותר מימים רגילים. למשל, הגמרא שם מביאה את הדרכים והגשרים כמקומות סכנה, נקודה שמלמדת שכל שינוי מהסדר הקודם, יש בו מימד מסויים של סכנה רוחנית. לכן לפני שעושים שינויים, עלינו לבחון היטב אם אנו איתנים מספיק מבחינה רוחנית, כי יתכן שהעוז הרוחני שהספיק לנו בסדר הקודם, לא יספיק לנו במציאות החדשה, ועלינו לעמוד על המשמר.
ואף יעקב אבינו, נפגע בסוף בהיותו בדרך, עת נאבק עם שרו של עשיו, ותקע כף ירך יעקב במאבק זה.
ויהי רצון, שכשם שיעקב התרפא עם זריחת השמש מצלעתו, ויבוא יעקב שלם בתורתו, גופו וממונו, אף אנו נצא מכל המשברים שלמים, עת תזרח עלינו שמש הגאולה בקרוב בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
