ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
גישה אחת מופיעה בדברי הרד"ק (בראשית כז, יט): "יש תמהים: איך יעקב, שהיה צדיק וירא אלוהים, דיבר שקר? ואין זאת תימה, כי יעקב היה יודע כי הוא ראוי לברכה יותר מאחיו ורוח הנבואה שתשרה על יצחק לברכו, יתעשת אלוהים יותר לברכתו מאשר לברכת אחיו כי הוא רצוי לאל יותר ממנו, וחילוף הדברים [כלומר, השקר] במקומות כאלה אינם גנאי וחילול לצדיק... "
לדעת הרד"ק, השקר והאמת מתייחסים לערך שלשמו הם נאמרים. במידה ומדובר בצדיק לעומת רשע, אין כאן שקר כלל. גישה זו דומה לגישת הרי"ף בפירושו לגמרא ביבמות (סה, ב) "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום". כותב שם הרי"ף, שלא מדובר בהיתר אלא במצווה! כלומר במקום שיש ערך חיובי לשקר – הוא הופך למצווה!
אמנם, מצאנו במדרש שיעקב אבינו נענש על התחזות זו: "כל הלילה הייתה עושה עצמה כרחל, כיון שעמד בבוקר 'והנה היא לאה', אמר לה: בת הרמאי! למה רימית אותי?! אמרה לו: ואתה למה רימית אביך?! כשאמר לך: 'האתה זה בני עשו?' אמרת לו 'אנכי עשו בכורך' ואתה אומר 'למה רימיתני?!' ואביך לא אמר עליך: 'בא אחיך במרמה'?! (מדרש תנחומא ישן, ויצא, יא).
דרכו של המדרש תוביל אותנו לגישתו של הרמב"ם לגבי "שקרים לבנים".
בכל היד החזקה, הרמב"ם דן באפשרות לשקר למען מטרה ראויה, רק פעם אחת.
בסוף פרק יד מהלכות גזילה ואבידה, מביא הרמב"ם את האפשרות לשקר – לשנות, רק בהקשר אחד: "תלמיד שאינו משנה בדיבורו כלל אלא בדברי שלום . . שהביא שלום בין אדם לחבירו והוסיף וגרע כדי לחבבן זה לזה".
לדעת הרמב"ם מדובר בהיתר בלבד, משום ששקר הוא לעולם שקר ואין כל אפשרות שהשקר יהפוך למצווה. זאת בהתאם לדבריו במורה נבוכים (א.ב) שאמת ושקר הם מציאויות מוחלטות.
מדוע אם כן מותר לשנות מפני השלום?
הטעם מסתתר בסוף הלכות חנוכה: "היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקידוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם".
מדוע הרמב"ם נדרש להלכות סוטה – כדי לבאר עניין בהלכות חנוכה?! אלא שהרמב"ם מלמד אותנו סוד גדול.
אמת היא חותמו של הקב"ה (שבת נה). לכן השקר, הוא למעשה מחיקת השם. אי אפשר למחוק את ה' כדי להגיע למטרה רצויה. מאידך, גם השלום הוא שמו של הקב"ה (שבת י, ב). אם כן, מי דוחה את מי?
בעולם של ערכים סובייקטיביים ויחסיים או בלשונו של הרמב"ם, "המפורסמות", אי אפשר להכריע איזה ערך מכריע ערך אחר. האמת אינה ערך בתוך ערכים. לכן ההיתר לשנות את האמת מפני השלום, אינו העמדת ערך תחת ערך. זו הסיבה שהרמב"ם מביא בהלכות חנוכה את מחיקת השם של הסוטה. כדי לבאר ששינוי מפני האמת אינו דחיית ערך האמת מפני ערך השלום, שלום איננו רק גדול שבשבילו דוחים את מחיקת השם עצמו, הוא עצם התורה -עצם האמת. זה סודה של פרשת סוטה, שמלכתחילה כותבים את השם בכדי למוחקו - בכדי לעשות שלום בין איש לאשתו.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים - על כוונות התפילה
קול צופייך תולדות תשפ"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
