ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
המקרה: בבניין דירות הוחלט באסיפת הדיירים, כי על הדיירים להשתתף בהוצאות מיוחדות. הוצאות אלו כוללות מספר תיקוני אינסטלציה וזיפות הגג, וכן שכר טרחה עבור עו"ד, המטפל בתביעתם כנגד אחד הדיירים, שהרחיב את דירתו אל תוך חצר הבניין - דבר שנעשה בזמנו בהסכמת חלק מהדיירים, וכעת הדיירים מתנגדים. העו"ד הנ"ל תובע את הדייר בבית משפט אזרחי.
התביעה: התובעים דורשים מהנתבע לשלם עבור שמונה עשר חודשים שלא שילם מסי ועד, וכן עבור ההוצאות המיוחדות. התובעים טוענים, שהם הראו באסיפת הדיירים האחרונה את ספרי החשבונות, ועל פיהם נקבע הסכום שיש לשלם על ההוצאות המיוחדות, ורוב הדיירים אישרו את ההחלטה וחתמו עליה.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
10 - בניית מרפסת על גבי חלון חברו
11 - סמכויותיו של ועד בית
12 - ביטול עיסקת נדל"ן שסוכמה ע"י זכרון דברים
טען עוד
לגבי הוצאות האינסטלציה והזיפות, טוען הנתבע שבאסיפת הדיירים לא הראו את ספרי החשבונות, ושההחלטה על ההוצאות המשפטיות נתקבלה בנוכחות חלק מהדיירים בלבד, כי הנתבע ועוד דייר עזבו קודם שהחליטו על כך.
פסק הדין : על הנתבע לשלם לתובעים סכום מסוים, כפי החלטת הוועד, אבל בית הדין נמנע מלחייבו עבור ההוצאות המשפטיות, כל עוד לא הוברר שהפעולות המשפטיות נעשו על פי דין.
הנימוקים: בית הדין קבע כי מעמדו של ועד-בית הוא כשל ז' טובי העיר. ולכן כל החלטה שלהם מחייבת את כלל הדיירים (עפ"י שו"ת הרשב"א ח"ה סי' קפג). ובשו"ת הרשב"ש (סי' תקעג) מבואר, שאם הסכימו הנציגים שהציבור חייב לפרוע חוב מסוים, אין הציבור יכולים לטעון אחר כך שלא שלחם אלא לתקן ולא לקלקל, והחוב הוא קלקול ולא תיקון, אלא רשאים הנציגים לקבוע לפי החלטתם מה צריך לשלם, והציבור חייבים בכך.
לפי זה, בנידון דידן, שהאסיפה הכללית של הדיירים הסמיכה את ועד הבית לחייב את כלל הדיירים בחיובים שונים, החלטתם מחייבת, ואין אחד הדיירים רשאי להתחמק ממנה.
אמנם, במקרה זה, כיוון שחלק מהחיוב הוא עבור הוצאות תביעה בערכאות, בית הדין נמנע מלחייב את הנתבע בתשלום זה, כדי לא לתת יד לפעולה שספק אם מותר לעשותה על פי דין. ועד הבית והדיירים צריכים לתבוע את הדייר שהרחיב את דירתו בבית דין קודם שיוכלו לפנות לבית משפט לקבלת צו הריסה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
