ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" (ויקרא ה' א).
המשנה במסכת סנהדרין לומדת מפסוק זה את האיסור "לכבוש עדות", וז"ל:
"שמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת והלא כבר נאמר "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"
לפי פירוש זה, התורה מרחיבה את האיסור המופיע בעשרת הדיברות "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" ומוסיפה שיש איסור גם ב"שב ואל תעשה". היודע עדות לחברו ונמנע מלהגיע לבית הדין בגלל שאינו רוצה לבזבז את זמנו, מכיון שהוא חושש מהתבזות בחקירת העדים, מכיון שהוא איננו רוצה להסתכסך עם הצד השני או בגלל כל סיבה אחרת בלתי מוצדקת, ישא את עוונו.
לכאורה היינו חושבים כי איסור זה מוטל רק על כתפי שני עדים שהיו יכולים לתת "עדות" ולחייב ממון. באה הגמרא ומלמדת אותנו (בבא קמא נו ע"א) שהוא חל גם על "עד" בודד וכך נפסק להלכה:
"וכן עד אחד שכבש עדותו ולא העיד פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים" (רמב"ם הלכות עדות פ' יז ה"ז).
הרמז לכך הוא שהתורה נקטה לשון יחיד בפסוק זה.
אומנם,לפי פרשנות זו הרישא של הפסוק איננה מובנת, מה הקשר בין כבישת עדות ל"וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה"?
"אבן עזרא" במקום מסביר שהפסוק רומז למנהג קדום. בכל מקרה שהשלטון או בית הדין לא הצליח לפענח או למצוא ראיות שיוכיחו עם מי הצדק, הם היו מטילים חרם על כל מי שיודע עדות ואיננו בא להעיד. באה התורה לחדש שאכן מי שיתעלם מן החרם - "וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ". "אבן עזרא" כדרכו מצליח לכוון לפשוטו של מקרא.
להלכה, למדו חז"ל מפסוק זה את ההלכה הבאה, המופיעה במשנה:
"שבועת העדות כיצד אמר לשנים בואו והעידוני שבועה שאין אנו יודעין לך עדות או שאמרו לו אין אנו יודעין לך עדות משביע אני עליכם ואמרו אמן הרי אלו חייבין" (שבועות פ"ד מ"ג).
ומפרש הרמב"ם:
"שבועת העדות כיצד, העדים שידעו עדות ממון ותבעם בעל העדות להעיד לו וכפרו בעדותן ולא העידו ונשבעו שאינן יודעין לו עדות זו היא נקראת שבועת העדות, וחייבין על שבועה זו קרבן עולה ויורד ... שנאמר נפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד" (ה' שבועות פ"א הי"ב).
לפי זה ברור מדוע פסוק זה מופיע כאן בפרשת הקרבנות וברור גם הקשר בין הרישא לסיפא של הפסוק, שהרי החיוב בקרבן מותנה בכפירה בשבועה בידיעת העדות.
אם כך, למדנו על הבדל נוסף בין משפט התורה לבין המקובל במערכת המשפט האזרחית. בבתי המשפט גם בעולם הרחב נוהגים להשביע את העד לפני מתן עדותו לומר את האמת, רק את האמת ואת כל האמת. על פי דין תורה אין הדבר כך. כל יהודי בכל מקרה מושבע ועומד ממעמד הר סיני להיות דובר אמת בפיו ובלבבו ולהתרחק מאמירת שקר. לכן אין צורך בהשבעת העדים. שבועה בדין תורה אפשרית רק כאמצעי לחץ על עדים החוששים לבוא ולהעיד או כחובה על בעל דין כשיש חשש שהוא משקר כנתבע או לפני גביה כשהוא התובע.
נסיים במדרש נוסף על פסוק זה המלמדנו עיקר מוסרי חשוב. הפסוק במשלי מכריז:
"חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד" (כ"ט כד).
מסביר המדרש במה דברים אמורים "ראובן גנב לשמעון ולוי ידע ביה, אמר לו אל תפרסמני ואנו נחלוק בשלל. למחרת נכנס לבית הכנסת שמע קול מכריז ואומר "והוא עד או ראה או ידע" מה יעשה, ישתוק והלא כבר הכריזה התורה, "והוא עד או ראה או ידע" (ויקרא רבה פרשה ו ד"ה חולק עם). רווח נוסף הרווחנו, בהיתר, מפסוק זה- המחפה על הגנב וחולק עמו איננו טוב יותר מהגנב עצמו, הוא מושבע ועומד שלא לעשות זאת.
כמה מוסר השכל טמון בפסוק בודד זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
