ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
המילה המייצגת ראשוניות והתחלה, וכל פעם היא מצליחה להפתיע ולגלות עומק חדש בקרבה. ואכן, פירושים רבים מספור ניתנו לה.
ומילה עוצמתית זו, מביאה אותנו גם לאגדת חז"ל מופלאה, היורדת עד עמקי תהום רבה.
וכך אומרים חז"ל (סוכה מט): " תנא דבי רבי ישמעאל, בראשית, אל תקרי בראשית, אלא ברא שית". וכוונתו, שבמילה זו נרמזנו, שה' ברא את השיתין, הבורות שמתחת למזבח, שלתוכם היו נשפכים היין והמים שנוסכו על גבי המזבח. בורות אלו היו עמוקים ומגיעים עד למי התהום.
ומספרים חז"ל (גמרא סוכה נג, בצרוף אחד הכיוונים המובאים ברש"י שם), שבורות אלו התמלאו עפר ואבנים, ודוד המלך במהלך הכנותיו לבניין בית המקדש, ניקה את שיתין וחפרם מחדש.
והנה, בשעת החפירה, הגיע דוד לחרס אחד שהיה מונח במעמקי האדמה על פי התהום, וכתוב בו שהיה שם מששת ימי בראשית. (יש לציין שלפי הירושלמי, סנהדרין פ"י, הלכה ב, החרס היה שם רק מזמן מעמד הר סיני). הוציא דוד את החרס ממקומו, והנה גאו מי התהום, ורצו לשטוף את כל העולם.
אמר דוד – האם מישהו יודע אם מותר הלכתית לכתוב את שם ה' על החרס, ולזורקו למים מתוך ידיעה שיתכן ואעבור בכך על איסור מחיקת שם ה', אך התהום ינוח ויפסיק לשטוף את העולם?
אמר אחיתופל – הרי כדי לעשות שלום בין איש ואשתו הסוטה, התירה התורה למחוק את שם ה', קל וחומר שכאן מותר למחוק, כדי לעשות שלום לכל העולם כולו. מיד כתב דוד את שם ה' על החרס, זרקו למים, והחרס חסם את פי התהום.
הלכו מי התהום וצללו למעמקים, ונעשה העולם יבש. מיד אמר דוד את חמש עשרה 'שירי המעלות', והעלה את מי התהום מדרגה אחרי מדרגה.
על סיפור מופלא זה, אפשר לשאול שתי קושיות –
א. חרס, מטבעו, הוא מעשה ידי אדם. אבנים הם טבעיות, אבל את החרסים יוצרים אנשים, וכיצד הגיע לפי התהום מששת ימי בראשית, הרי ימים אלו הם כולם מעשה ידי ה'?
ב. בזמן שגאו מי התהום, העולם היה בסכנת שטפון. אולם הביטוי שבו משתמש אחיתופל כנימוק ליכולת לכתוב את השם על החרס הוא – "לעשות שלום לכל העולם כולו", מה הקשר בין הצלה מסכנה לעשיית שלום?
דומה, שהתשובה לשאלות אלו שופכת אור על משמעותו של המדרש. הקדוש ברוך הוא יצר בימי הבריאה כוחות גדולים ועצומים בעולם, אולם כוחות אלו עדיין אינם מספיקים לקיומו של העולם. תנאי הכרחי לקיום העולם הוא האיזון וההרמוניה בין כל הכוחות. כולנו יודעים שהעולם בנוי מאיזון בין כוחותיו, לדוגמא – אם כדור הארץ היה קצת יותר רחוק או קצת יותר קרוב לשמש, הרי לא היו יכולים להיווצר חיים במקומנו.
שניים מהכוחות היסודיים ביותר בעולם הם – העפר והמים. כידוע, מקום המקדש הוא המקום שממנו התחיל העולם להיווצר, ולכן אבן השתייה נקראת כך, "שממנה הושתת העולם". לכן כשדוד חושף את השיתין, הוא מגיע למי התהום, וחושף בכך את מקום המפגש והאיזון העדין בין הכוחות היסודיים, העפר והמים.
במקום המפגש הזה הוא מוצא חרס מופלא וחריג, חרס מעשה ידי ה'. החרס עשוי גם מעפר וגם ממים, ובוודאי כדי ליצור אותו צריך מינון ואיזון מדויק בין עפר למים. חרס זה מבטא את המפגש והאיזון העדין בין הכוחות היסודיים בעולם. ה' יצר את האיזון המתאים, ולכן מי התהום לא גואים ושוטפים את העולם, אולם האם ידע האדם לשמור על איזון זה?
מתברר שהאדם לא תמיד יודע לשמור על האיזון. דוד מוציא את החרס ממקומו, הוא מתערב בטבע, האיזון מופר, והדבר יכול להביא אסון לעולם.
כעת צריך להשיב את האיזון למקומו, וזו הסיבה שאחיתופל משתמש בביטוי – להביא שלום לעולם השלום בא כתוצאה מהאיזון המתאים בין הכוחות השונים, לדוגמא – כשיש איזון מתאים בין האיש והאישה, יש שלום בבית. השלום יושג על ידי חרס, שהוא בדרך כלל מעשה ידי אדם, היודע לתת את המינון והאיזון המדויק שבין העפר והמים.
אולם כיצד ידע האדם ליצור את האיזון המדוייק, ולא יתאווה לבלוע את כל הכוחות תחת כנפיו?
לשם כך, עליו לכתוב את שם ה' על החרס. על האדם לזכור שה' הוא בעל הכוחות בעולם, והוא שנתן לכל אדם ולכל כוח את מקומו המוגבל והמדוייק. כך יהיה שלום בבית, וכך יהיה איזון מתאים בעולם.
כך מדרש מופלא זה מלמדנו על שלום בית, מקומנו המתאים מול ה' ומול אנשים אחרים, וגם על 'קיימות' והחשיבות הגדולה בשמירה על הבריאה המופלאה והאיזון העדין שיצר ה' בעולמנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
