ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שואל על כך רבי נתן מברסלב זיע"א שתי שאלות. ראשית, למה צריך לומר מי ניצח במלחמה? הרי כשיש מלחמה בין שניים, אנו רואים בחוש מי ניצח ומי הובס, המנצח מחזיק בידיו את המדליה והגביע וכל הקהל מריע לו בתרועה של ניצחון, ואילו המובס שוכב מנוצח על הקרקע.
ובנוסף, מדוע הזוהר השתמש בביטוי "שמחזיק את הכלי קרב בידיים"? הרי אדם שניצח יכול להניח את כלי הקרב, אין לו עוד שום צורך בנשק, הוא ניצח!
מסביר רבי נתן יסוד חשוב בעבודת ה'. השאלות הנ"ל נובעות מהשוואה מוטעית בין הצלחה במלחמה גשמית להצלחה במלחמה רוחנית. אך למען האמת, במלחמה גשמית המובס שוכב על הקרקע, המנצח מנופף במדליה או בגביע ובאמת אין לו צורך יותר בכלי הקרב.
לא כך במלחמה רוחנית, בה גם אם היצר הפיל אותך ואתה על הרצפה שבור ורצוץ, כל עוד אתה לא מתייאש אלא ממשיך לרצות ולהילחם כנגדו, ניצחת! וכך דבריו (ליקוטי הלכות, שבת ז):
"אַךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין עַל פִּי הַנַּ"ל, כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁבְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק הוּא מִלְחָמָה אֲרֻכָּה מְאֹד מְאֹד, כִּי עֲמָלֵק הוּא מֵעוֹלָם רְצוּעָה מַרְדוּת לְיִשְֹרָאֵל, וְעִקָּר הוּא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת קְלִפַת עֲמָלֵק שֶׁאוֹרֵב עַל הָאָדָם תָּמִיד וְרוֹצֶה לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי חַ"ו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִ"ל. וְעִקַּר הַכְנָעָתוֹ הוּא הִתְחַזְּקוּת שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, יִהְיֶה חָזָק מְאֹד לְבַל יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר וְכוּ'.
נִמְצָא שֶׁבְּעִנְיַן מִלְחָמָה זֹאת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם עִם יִצְרוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כָּל נִצָּחוֹן הַמִּלְחָמָה הוּא כְּשֶׁהוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מְיַאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְכוּ' וְעוֹסֵק עֲדַיִן בְּמִלְחָמָה זֹאת שֶׁעִקָּר הַכְּלֵי זַיִּן הוּא תְּפִלָּה וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן ב), הוּא נִקְרָא נוֹצֵחַ אֶת הַמִּלְחָמָה, כִּי בֶּאֱמֶת לַה' הַמִּלְחָמָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּעַצְמוֹ לְנַצְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִלְּמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ'".
באמת, לה' מלחמה בעמלק מדור דור, זה לא עניינך. תפקידך הוא להחזיק מעמד, לא לוותר, להמשיך ולא לעזוב את הרצון לעולם! יצר הרע לוחם נגדך רק על ענין אחד, שתפסיק לרצות, שתתייאש! תפקידנו בעולם הוא לרצות ולרצות עוד ועוד, זה הניצחון. עצם זה שאני מחזיק את כלי הקרב בידיי שהם התפילה והרצון, אני ממשיך ולא מוותר, ניצחתי!
גם אם ח"ו נפלת, אבל אחר כך קמת, עצם זה שלא התייאשת, אלא תפסת את עצמך והבנת שמה שה' יתברך רוצה ממך עכשיו זה להמשיך למרות הכול, ניצחת! ובניגוד לתוצאות של ניצחון בעולם הזה, בניצחון הרוחני "הקטן" שלך אין מחיאות כפיים של הקהל ואין פרסום בחדשות, לא ברעש ה', רק קול דממה דקה.
ידוע מה שאמר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, שפעם היצר הרע נותן לך סטירה ופעם אתה נותן לו, פעם הוא נותן לך ופעם אתה נותן לו, רק תוודא שאתה תיתן את הסטירה האחרונה!
(לקוח מתוך ספרי' לפתוח שערי רצונך')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
















